אפרים דרור – הבדלי גרסאות

תרגומיו נחשבו בעיני רבים<!-- כל הביקורות על תרגומיו שאיתרתי היו חיוביות --> למעולים, מצטיינים בדיוק [[ריתמוס|ריתמי]] וקולחים.{{הערה|"את התרגום התקין אפרים דרור (טרוכה) כדרכו ביד ריבונית, שכבר הקנתה לו מוניטין בתור מומחה חסר-תחרות כמעט בשטח זה" (ומוצע פירוט) ({{הצופה|{{ללא קוד ויקי|ת"י}}|בעולם הניגון {{!}} "פרא דיאבולו"|1948/04/22|00201|טורים 2–3}}); "נוסח עברי קולע ושוטף" ({{על המשמר|אוליה זילברמן|רשימות מוזיקליות {{!}} פעולת-מוזיקה חשובה|1951/06/01|00301|טור 1}}); "יש לציין במיוחד את תרגום השירים שנעשה בידי אפרים דרור. התרגום הוא לא רק מוסיקה אלא גם מובן בפי הזמרים. עונג הוא קריאת השירים וחבל שהתכניה אינה מכילה יותר משנים מהם." ({{הצופה|א. פוירשטין|"זעקי ארץ אהובה" ב"הבימה"|1953/05/15|00603|טור 2}}); "עברית טובה שכמוה נשמעת לראשונה מעל במה בידורית מעין זו" ({{מעריב|ר. עזריה|'אחותי ואני' בתיאטרון המוסיקלי|1953/01/28|00204}}); "יש לציין לשבח את תרגומם העברי המוצלח של השירים בידי אפרים דרור, שמצא נוסח התואם את מהותם הסגנונית של הספיריצ'ואלס (שיסודם בתנ"ך) ואף את הביטוי הסאטירי בשביל הפזמונים. תרגומיו מצטיינים גם בדיוקם הריתמי." ({{דבר|משה גורלי|מוסיקה {{!}} צלילי תיאטרון|1953/06/26|01706|טור 2}}); ""המתרגם אפרים דרור עשה כהרגלו עבודה מצוינת. הקומפוזיטור קבע את מיקצב התמליל של הקריין לפי תווים נתונים, המסמנים גם את ההטעמות עם העליות והירידות של המילים כרוחן. לפיכך היה צריך לנקוט בתרגום העברי התאמה ריטמית – ובזה הצליח המתרגם" ({{חרות|אבנר בן מיכאל|צלילים {{!}} הניצול מוורשה בקונצרט הפילהרמונית|1962/05/18|00609|טור 1}}); תרגום טקסט לזמרה הוא סוג מיוחד של תרגום: "זוהי עשיה מסובכת מאוד, המצריכה רגישות מוסיקלית מיוחדת. [...] איני מהססת לומר, כי מבחינת צרכיצורכי הזמרה עשה דרור עבודה ראויה לכל שבח, ומצד זה נראה לי, כי התרגום אף יצא פשוט יותר ו"קריא" יותר מן המקור." ({{דבר||מוסיקה {{!}} "יפתח" של הנדל בפסטיבל|1970/07/31|00702|טור 1}}).}}