דיאגרמת עוגה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''תרשים עוגה''' , המוכר גם כ'''תרשים מעגלי''', '''דיאגרמת עוגה''' או '''דיאגרמת פאי,''' הוא גרף סטטיסטי בעל צורה מעגלית. תרשים מיוחד זה משתמש ב"פרוסות עוגה". ה"פרוסות" ממחישות את חלקה של כל "פרוסה" ביחס ל"פרוסות אחרות" בעוגה וביחס לעוגה כולה. אורך הקשת של כל פרוסה, וכתוצאה מכך גם הזווית המרכזית שלה ושיטחה, פרופורציונאליים למספר או לחלקיות שאותם הם מייצגים. העוגה מוצגת בצורת מעגל, המהווה במלואו את מאת ה[[אחוז]]ים (השלם), ומחולק לגזרות כמספר הקטגוריות. שטח כל גזרה הוא שכיחותה היחסית מכלל הנתונים.
'''דיאגרמת עוגה''' או '''דיאגרמת פאי''' היא [[גרף (נתונים)|גרף]] המראה את היחס בין החלקים לבין השלם ובינם לבין עצמם, כלומר את התפלגות השלם לחלקים היחסיים.
 
השימוש בתרשימי עוגה נפוץ ביותר כיום בתחומים שונים ומגוונים כגון: שיווק, גיאוגרפיה וחינוך..
העוגה מוצגת בצורת מעגל, המהווה במלואו את מאת ה[[אחוז]]ים (השלם), ומחולק לגזרות כמספר הקטגוריות. שטח כל גזרה הוא שכיחותה היחסית מכלל הנתונים.
 
==היסטוריה==
ניתן להציג את הדיאגרמה במבט מרחבי תלת ממדי, כאשר אין חשיבות לגובהה. כשמבקשים להבליט נתונים מסוימים, מופרדות הפרוסות המייצגות אותם נתונים משאר הדיאגרמה ומוצגות במרחק מה ממנה.
 
מייחסים את השימוש הקדום ביותר בתרשימי עוגה  לוויליאם פלייפר בספרו הסטטיסטי בשנת 1801. בספרו זה " ''Statistical Breviary''" הוא השתמש בשני תרשימי עוגה שונים. פלייפר הציג שרטוט שהכיל סדרה של תרשימי עוגה. אחד מאותם תרשימים מתאר את היחסים של האימפריה הטורקית שהייתה ממוקמת באסיה, באירופה ובאפריקה לפני שנת 1789. 
 
השימוש בגרפים מעגליים לא היו בשימוש נרחב בתחילה. ורק כחמישה עשורים מאוחר יותר, ב- 1858, השתמש המהנדס הצרפתי Charles Joseph Minard בתרשימי עוגה במפות. הוא השתמש בתרשימי העוגה משמשים כדי לייצג את כמויות הבקר שנשלחו מכל רחבי צרפת לצריכה בפריז. צ'ארלס האמין כי לתרשימי עוגה נדרשים מימד שלישי.
 
יש שמייחסים את השימוש הראשוני בתרשימי עוגה לפלורנס נייטינגייל , למרות שבפועל היא פשוט הפכה את השימוש בתרשימי עוגה לפופולריים. 
 
==שימוש, יעילות ותפיסה חזותית==
 
תרשימי עוגה מתאימים בעיקר כאשר התצוגה מתייחסת למספר ערכים בודדים. כאשר כמות הערכים גדולה, נדרשת הפרדת הקידוד החזותי ( "פרוסות") מהנתונים שהם מייצגים (בדרך כלל באחוזים), שימוש בצבעים שונים, במרקמים מודגשים או בחיצים כדי לפשט את פירוש התרשים. סטטיסטיקאים בדרך-כלל מעדיפים פחות את השימוש בתרשים עוגה כשיטה להצגת מידע, ולכן הם מופיעים בספרות המקצועית רק לעיתים רחוקות. ניתן להציג את הדיאגרמה במבט מרחבי תלת ממדי, כאשר אין חשיבות לגובהה. כשמבקשים להבליט נתונים מסוימים, מופרדות הפרוסות המייצגות אותם נתונים משאר הדיאגרמה ומוצגות במרחק מה ממנה.
 
אחת הסיבות לכך שתרשימי עוגה אינם זוכים לפופולאריות בקהילת הסטטיסטיקאים,  היא שלהערכתם קשה יותר להעריך ויזואלית הבדלים בשטח מאשר הבדלים בגובה (כמו בגרף עמודות). יתר על כן, במחקר שבוצע במעבדות של AT & T Bell,הוכח כי השוואה הנעשית על ידי זווית, מדויקת פחות מהשוואה לפי אורך. בתרשים הבא מוצגים שלושה תרשימי עוגה, ומתחת לכול אחד מתרשימי העוגה מוצגים אותם הנתונים בגרף עמודות.  בתרשים זה קל לראות כיצד תרשימי עמודות פשוטים יותר לפענוח מאשר תרשימי עוגה..
 
חשוב להדגיש, כי כאשר המטרה היא להשוות קטגוריה מסוימת (פרוסת העוגה) ביחס לכלל השלם (כל העוגה) וקיימים מספר ערכים (פרוסות) בודדים, יכול תרשים הוגה יכול להיות לעתים קרובות יעיל יותר 
 
מגרף עמודות. דיאגרמת עוגה שימושית לתיאור משתנה מ[[סולם מדידה]] שמי.
 
דיאגרמת עוגה שימושית לתיאור משתנה מ[[סולם מדידה]] שמי.
[[תמונה:ooga.png|מרכז|ממוזער|450px|עוגה תלת ממדית המראה את התפלגות התעסוקה בתל אביב יפו באחוזים]]{{-}}