הטייסת הבווארית ה-304 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדות |
|||
שורה 36:
קציני הטייסת חיפשו ומצאו דרך להגיע ל[[חיפה]] בלי תלות ב[[רכבת העמק]]. הם השיגו [[קרון רכבת|קרון]] של רכבת משא, התקינו עליה כסאות וקבעו בקידמתה מנוע של אחד ממטוסיהם, לרבות ה[[מדחף]]. על פי הספר "ישרו בערבה מסילה" מאת פול קוטרל היה זה "מנוע מטוס בעל הספק של 160 כ"ס מתוצרת חברת 'דיימלר –בנץ'". הקרון קיבל את השם הציורי "אקספרס המרחצאות הפיניקי" (ב[[גרמנית]] Phönizischer Badeexpress, [[אנגלית]] Phoenicia Bath Express). על הקרון הוקם גם [[תורן]] ועליו [[מפרש]]. כאשר נסעו מערבה לחיפה, הרוח שהיתה בדרך כלל לכיוון מערב אפשרה להם לנוע על המסילה הישרה כסרגל ללא צורך במנוע. לעומת זאת בדרך חזור תפקד המנוע, וה[[רכבת העמק#.D7.A9.D7.99.D7.90 .D7.94.D7.9E.D7.94.D7.99.D7.A8.D7.95.D7.AA|פולקלור]] מספר כי הקרון השיג שיא עולמי במהירות על מסילת ברזל לאותה תקופה - כמאה קמ"ש {{הערה|שם=רכבת העמק שברה שיא עולמי במהירות, באתר גלובס|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=909272}}.
את כלי התחבורה הזה תכנן המהנדס הישראלי [[ברוך קטינקא]] שהיה גם מנהל מחלקת המכונאות של ה[[מסילת הרכבת החיג'אזית|רכבת החיג'אזית]] בישראל.
==סוף דבר==
עשרה חודשים לאחר הקמת הבסיס, ב-19 בספטמבר [[1918]], תקפו מטוסי קרב בריטים את השדה והמאהל של הטייסת. מאוחר יותר באותו יום הגיעה ידיעה על התקדמותם של פרשים [[אוסטרליה|אוסטרליים]] ואז ניתנה פקודה לפנות במהירות את הבסיס. רוב הציוד הועמס משך הלילה על קרונות רכבת והשכם בבוקר הגיע ל[[תחנת הרכבת סמח (צמח)|תחנת הרכבת בצמח]]. חלק מהמטוסים הוטס אף הוא לצמח.
| |||