השושלת הקאג'ארית – הבדלי גרסאות

מרד הטבק היה רק אחד מהסממנים לתסיסה שחלה בפרס בשנות ה-90 של המאה ה-19. בשנת [[1896]] נרצח נאסר אל דין שאה בידי [[מירזא רזא כרמאני]], מתלמידיו של הוגה הדעות האסלאמי, [[ג'מאל א-דין אל-אפגאני]]. במקומו עלה לשלטון בנו [[מוזאפר אל דין שאה קג'אר]]. מוזאפר אל דין עורר את זעמם של רבים בפרס, כאשר לקח מרוסיה שתי הלוואות כדי לממן את מסעותיו הראוותניים באירופה. בנוסף על כך המשיך את מדיניותו של אביו בכך שמכר זכיונות לזרים. בתקופתו גדלה השפעת מדינות אירופה ובמיוחד השפעת רוסיה. בתקופה אורח החיים הראוותני של השאה עמד בניגוד למצב הכלכלי הקשה ששרר באיראן. קולות רבים בפרס החלו לקרוא למשטר חוקתי בו יהיו סמכויות השאה סמליות בלבד. ב[[דצמבר]], [[1905]] החל גל מחאה בקרב הסוחרים בפרס בעקבות קביעת מחיר אחיד לסוכר. בקיץ [[1906]] הונהגה בבזארים ברחבי פרס שביתה כללית. באותה שנה התקיימה הפגנה של למעלה מ- 10,000 מפגינים מול השגרירות הבריטית, שסמלה את התערבותם של האירופים בעניינים איראניים פנימיים. בסופו של דבר נכנע מוזאפר אל דין לדרישות המפגינים. ב-[[31 בדצמבר]] [[1906]] התכנס בטהראן המג'לס (פרלמנט). בנוסף על כך הונהגה חוקה המבוססת על החוקה ה[[בלגיה|בלגית]], שהגבילה את בית המלוכה. בחוקה נקבע שיונהגו מג'לס וסנאט ותונהג הפרדת רשויות. המג'לס החליט למנות את עורך הדין ה[[ארצות הברית|אמריקני]], [[מורגן שוסטר]] לטפל בבעיותיה הכלכליות של איראן. ב[[ינואר]], [[1907]], זמן קצר לאחר כינוס המג'לס מת מוזאפר אל דין שאה מהתקף לב ובמקומו עולה בנו [[מוחמד עלי שאה קג'אר]], שמבטל את מינויו של שוסטר. בשנת [[1908]] הורה מוחמד עלי שאה לקצינים הרוסיים שעמדו בראש [[בריגדת הקוזאקים האיראנית]] לירות בתותחים על בניין המג'לס בטהראן. בנוסף על כך בטל באותה שנה את החוקה, אסר התארגנות פוליטית וביקורת על ממשטרו והגביל את חופש העיתונות. בעקבות כך כנסו תומכי החוקה מג'לס זמני בעיר [[טבריז]]. בנוסף על כך השתלטו תומכי החוקה על אזורים באיראן בהם הערים החשובות [[איספהאן]], ו[[משהאד]]. תומכי החוקה זכו לתמיכתם של הנוודים ה[[בחטיארים]]. מיליציות של תומכי החוקה תקדמו לעבר הבירה טהראן. בעקבות כך נמלט מוחמד עלי שאה בשנת [[1909]] ל[[אודסה]] שברוסיה ובמקומו עלה לשלטון בנו בן ה-12 [[אחמד שאה קג'אר]], איראן נותרה מחולקת בין תומכי המהפכה, בתמיכה בריטית לאזורים בשליטת השאה, בתמיכה רוסית. בשנת [[1911]] חזר מומדמוחמד עלי שאה עם תומכיו לאיראן דרך הים הכספי. כוחותיו כבשו את מחוזות [[אסטרבד]] ו[[מזנדרןמזנדראן]], אך בסופו של דבר הובס בידי תומכי החוקה. בעקבות תבוסתו יצא לגלות סופית.