ציונות רוחנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
==רקע==
[[תמונה:Ahad Haam.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אחד העם]]
אחד העם - כינוי הספרותי של הסופר אשר גינזבורג, היה מייסד הזרם והוגה הרעיונות העיקרי שלו. הכינוי אחד העם פירושו - אדם ממוצע, כל האדם. הוא נולד ב[[אוקראינה]] למשפחה [[חסידות|חסידית]] והושפע בנעוריו ממחשבת ה[[רמב"ם]] ומספרות [[תנועת ההשכלה]], נטש את אורח החיים הדתי והפך לאחד מדובריה של תנועת חיבת ציון. אחד העם הוא החשוב במפתחי הזהות החילונית – לאומית (וראו עוד: [[יהדות כתרבות]]).<BR>
 
בשנת [[1889]] פרסם את מאמרו [[לא זה הדרך]]{{הערה|1=[http://www.benyehuda.org/ginzberg/Gnz001.html לא זה הדרך] באתר [[פרויקט בן יהודה]]}} שקרא לשינוי מהפכני בגישת תנועת [[חיבת ציון]] הטיעונים העיקריים במאמר היו:
* ארץ ישראל איננה מסוגלת לקלוט [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] המונית. גם אם תקום בה מדינה יהודית, רוב העם לא יוכל להתיישב בה. לכן, בעיית היהודים לא תיפתר עם הקמת המדינה.<BR>
* חובבי ציון אינם מכינים את אנשיהם לקשיים הצפויים להם, וכתוצאה מכך המתיישבים החדשים מתמוטטים עם הקושי הראשון ועוזבים את א"י. לכן יש להשקיע בהכנה ולא למהר להעלות לארץ-ישראל אנשים שלא הוכשרו לתנאיהם השוררים בה. בנוסף, מציין אחד העם כי אין היהודים מוכשרים לעבודת אדמה.
בהקשר זה השתמש אחד העם בביטוי "הכשרת הלבבות", שהפך במשך הזמן למושג ידוע. לדבריו, "הכשרת הלבבות" (קרי, חינוך) היא הפעולה העיקרית והראשונית שצריכה להיעשות על ידי חובבי ציון. הכשרה לפני עלייה, כתב אחד העם, אחרת אין תקווה להתיישבות החדשה בארץ-ישראל והיא תמשיך להיכשל עד להפסקתה המוחלטת.
 
אחד העם טען עוד, כי מזה דורות עם ישראל הפנה עורף לאינטרס הלאומי בהעדיפו את הטובה הפרטית. עתה, מכיוון שחובבי ציון רוצים לעודד את העשייה והעלייה, הם הבטיחו טובות הנאה והצלחה אישיות, בעוד שהיה עליהם להדגיש את האינטרס הלאומי הכללי.