ג'ורג' בלנשין – הבדלי גרסאות

היה בין אחרוני הכוריאוגרפים שעבדו עבור [[סרגיי דיאגילב]] ("אפולו", "הבן האובד","שירת הזמיר" ([[עיצוב תפאורה]]: [[אנרי מאטיס]]) ,"החתולה".) ביחד עם [[לינקולן קרסטיין]] הקים בית ספר לבלט אמריקאי ולהקה. שיתוף הפעולה בין [[איגור סטרווינסקי]] ובלנצ'ין אשר החל תחת ידיו של [[סרגיי דיאגילב]] נמשך עשרות שנים לאחר מותו והם יצרו יחדיו בארצות הברית עשרות בלטים. בלנצ'ין יצר בלטים גם עבור להקת הבלטים הרוסיים של מונטה קארלו עבור האופרה של פאריס, ועבור תיאטרון הבלט האמריקאי. בלנצ'ין יצר תפקידים עבור הבלרינות אלכסנדרה דנילובה, מריה טאלצ'יף, מליסיה היידן, סוזן פארל, מריל אשלי ודרסי קיסטלר. בלנשיין פיתח סגנון מדויק מאוד ומושלם מקצה הבוהן ועד קצה הזרת הראש והצוואר, תבע מרקדניו ביצוע מושלם והתמסרות מושלמת, סגנונו התפתח ל סגנון מופשט מאד, הוא בחר בתלבושות אשר לא מסתירות את מבנה גוף הרקדנים רצינותם אמינותם ויושרם ונמנע משימוש באפקטים.