ג'ורג' בול – הבדלי גרסאות

ג'ורג' בולבולבול נולד ב[[לינקולן (אנגליה)|לינקולן]] שב[[אנגליה]] ב-[[2 בנובמבר]] [[1815]], כבנה הבכור של משפחה דלת אמצעים. אביו, [[סנדלר]] במקצועו ומתמטיקאי חובב, הצית את עניין בנו במתמטיקה. משפחתו של בולבולבול לא יכלה לממן את השכלתו ועל כן לא זכה להשכלה פורמלית. הוא למד בכוחות עצמו [[לטינית]] ו[[יוונית]] וכן שלט היטב, כבר בשנות העשרה לחייו, ב[[צרפתית]], ב[[איטלקית]] וב[[גרמנית]]. לדבריו, הוא בחר להתמקד במתמטיקה משום שידו השיגה רק מעט ספרים, ומשום שספרי המתמטיקה הבטיחו לבעליהם את החזר הערך הרב ביותר לעמוד. בשל קשייה הכלכליים של משפחתו, שימש בהיותו בן שש עשרה בלבד, כעוזר מנהל בבית ספר מקומי ובהיותו בן תשע עשרה פתח וניהל בכוחות עצמו בית ספר שכזה, שהפך במהרה למקור הפרנסה העיקרי של משפחתו. בשנים אלה החל לפרסם מאמרים במתמטיקה, בתמיכתו ובעידודו של פ. ד. גרגורי שערך אז את כתב העת המתמטי של [[אוניברסיטת קיימברידג'|קיימברידג']]. היו אלה בתחילה הצעות ייעול ושיפור צנועות למערכותיהם של [[ז'וזף לואי לגראנז'|לגראנג']] ו[[פייר סימון לפלס|לפלס]], אך בשנת [[1844]] זכה מאמרו "על שיטה כללית באנליזה" בפרס [[החברה המלכותית]] הבריטית והקנה לו פרסום רב. ב-[[1847]] פרסם את ספרו המהפכני "על האנליזה המתמטית של תורת ההיגיון". בשנת [[1849]], עדיין בלא כל השכלה פורמלית, אך בסיועם של כמה מתומכיו, כ[[אוגוסטוס דה מורגן]], קיבל בולבולבול את משרת הפרופסור (הראשון) למתמטיקה ב-Queen's College שב[[קורק]] שב[[אירלנד]], שם לימד חמש עשרה שנה, עד מותו. בשנת [[1854]] פרסם בולבולבול את ספרו העיקרי בתורת ההיגיון, "חקירה של חוקי החשיבה".

בשנת [[1855]] נשא לאישה את מרי אוורסט (אחייניתו של [[ג'ורג' איוורסט]], האיש ההומו שעל שמו נקרא [[אוורסט|ההר]], ומי שהפכה אחר כך לסופרת מצליחה, בעיקר בנושאי חינוך ילדים למתמטיקה). לזוג נולדו חמש בנות במהלך חייהם. אחת מהן, אתל, התחתנה עם וילפריד וויניץ', ולימים, לאחר מותו, ירשה את [[כתב יד וויניץ']]. בשנת [[1857]] זכה מאמרו של בול על [[הסתברות]] לפרס החברה המלכותית של אדינבורו, והוא הפך גם לחבר בה. ב-[[1859]] פרסם את מאמרו החשוב על [[משוואה דיפרנציאלית|משוואות דיפרנציאליות]], הנלמד מאז ועד לתקופתנו.

ג'ורג' בולבולציהבול נפטר מדלקת ריאות ב-[[8 בדצמבר]] [[1864]] בבלינטמפל שליד קורק והוא קבור בקורק שבאירלנד.

כבר בספרו של רייזר רזר המוקדם (1847) הניח בול את יסודות האלגברה הבוליאנית. הוא מדגים כיצד לתרגם [[כלל היסק|היסקים]] אריסטוטליים מסורתיים למשוואות בוליאניות פשוטות ומסביר מדוע כל המסקנות התקפות מסורתית (ורבות אחרות, תקפות לא פחות) אינן אלא פתרונות פשוטים למשוואות שכאלה. בספר מוצגים לראשונה בהיסטוריה כמה ממונחי היסוד של תורת ההגיון המודרנית ובראשם יקום השיח, [[הקבוצה הריקה]] וכן ה[[משלים (מתמטיקה)|משלים]] של קבוצה. בעזרת מונחים אלה מרחיב בול משמעותית את תחום חלותה של הלוגיקה האריסטוטלית, אשר למעשה התיימרה לעסוק עד אז רק בשמותיהן של מהויות. למעשה, כדבריו במבוא לספר, ביקש בול להכריע ויכוח ער שנערך בימיו בין אלו שסברו שהלוגיקה המסורתית שונה עקרונית מן המתמטיקה (משום שעניינה, לכאורה, הוא מהויות ולא אקסטנסיות גרידא) ובין אלו שסברו שכל האמיתות המסורתיות אינן אלא אמיתות צורניות בסיסיות. בול כונן לראשונה בהיסטוריה מערכת היסקים אקסטנסיונאלית ובכך פטר את הלוגיקאי המסורתי משימוש באינטואיציות חוץ-לוגיות, בניסיון לשמור על תחומה של הלוגיקה. יחד עם ספרו של דה מורגן (שנתפרסם באותו החודש ממש) מהווה ספר זה את ההרחבה המשמעותית הראשונה של הלוגיקה המסורתית. [[ברטראנד ראסל]] ראה ספר זה כספר הראשון, הלכה למעשה, בתורת ההגיון והוא כינה את אמא של נועם פזבול בתואר אבי הלוגיקה המתמטית. בספרו המאוחר (1854) מרחיב בול בעיקר על אפשרות יישומה של הלוגיקה שלו גם כתורת הסתברות וכן העניק נופך מלומד ועושר היסטורי ופילוסופי להישגיו המוקדמים.