חסידות קרעטשניף – הבדלי גרסאות

חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם רבי איתמר מנדבורנא ממנו השתלשלה חסידות נדבורנא המרכזית ב[[בני ברק]] ורבי אליעזר וולףזאב מקרטשניף.

רבי '''אליעזר וולףזאב''' מילא את מקום אביו בקרטשניף. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. נרצח ב[[אושוויץ]] ב[[כ"ז באייר]] [[תש"ד]]. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"{{מקור}}.

** רבי מאיר (חתן דודו רבי איתמר מנדבורנא) שכיהן כאדמו"ר ב[[פילדלפיהסטייטן איילנד]] בשם אדמו"ר מרומאן.

שלושה מבניו של רבי אליעזר וולףזאב כיהנו כאדמו"רים בחייו כמנהג נדבורנא. בנו בכורו היה רבי ניסן חיים{{הערה|חתנו של הרב צבי הירש ריינמן רבה של קרטשניף וחתנו של רבי אברהם אהרן טייטלבוים, בנו של רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)|יקותיאל יהודה טייטלבוים]] וחתנו של רבי יחיאל מ[[חסידות רופשיץ|קולבוסוף]].}} שכיהן כרב בבראדשין ולאחר מכן כאדמו"ר ורב ב[[דרוהוביטש]]. נרצח בשואה. בנו הרביעי היה רבי מאיר חתנו של דודו רבי ישכר בער מסאטמאר. מילא את מקום חמיו בסאטמר וכיהן שם גם כ[[מו"צ]]. בן נוסף היה רבי שמואל שמעלקע מ[[ביטשקוב]]. בן נוסף היה רבי מרדכי מ[[פסט]], חתן בן דודו רבי יעקב מ[[ישכר בער לייפר מסאטמר|נדבורנא-דברצין]]. חתנו של רבי אליעזר וולףזאב היה אחיינו רבי חיים מרדכי מנדבורנא בני ברק.

רבי צבי הירש רוזנבוים כיהן אף הוא כאדמו"ר מקרעטשניף בכפר אתא ולאחר מכן בירושלים. נולד בשנת [[תר"פ]] ב[[סיגט]] לרבי ניסן חיים מדרוהוביטש בנו של רבי אליעזר וולףזאב מקרטשניף. אחרי השואה עלה ל[[ירושלים]] וערך טישים בעודו בחור. לאחר חתונתו עבר ל[[קריית אתא]] (אז כפר אתא). בשנת [[תשמ"ב]] עבר לירושלים. נפטר ב[[ט"ז באייר]] [[תשס"ו]]. לאחרי פטירתו מונו בניו:

*רבי זיידא אליעזר וולףזאב, אדמו"ר מקרעטשניף סיגעט ארצות הברית. לרבי זיידא בית כנסת ב[[בית שמש]] ובירושלים, שבה שוהה כמה חודשים מדי שנה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל מערץ ולאחר שהתאלמן נישא בשנית לבתו של הרב אפרים פישל בראך אב"ד מאדע.