זימונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישור פנימי לערך שלא הובהרה חשיבותו
שורה 14:
 
== זימוניות בישראל ==
מסוף [[שנות השבעים]] פעלו ב[[ישראל]] שתי חברות שהציעו שירותי זימוניות: 'ביפר' ו'איתורית'. ביפר הצליחה להוביל במספר הלקוחות ואט אט נחלשה איתורית עד שבשנת [[1996]] התמזגה עם ביפר. ביפר שירתה במשך כמעט עשר שנים את לקוחות שתי החברות, בשתי תשתיות שידור נפרדות. בשנת [[2006]] השלימה מהלך בו העבירה את כלל הלקוחות לתשתית שידור אחת והסירה סופית את מתקני השידור הוותיקים של איתורית. כיום ביפר היא היחידה שמציעה את שירותי הזימוניות בישראל, אך טרם הוכרזה כ[[מונופול]] בתחום זה. מ-[[2010]] חברת [[קולביז]] מספקת שירות זימוניות{{מקור}} במקביל לשרותי מידע אנושי.
 
בשנים האחרונות הוקמה על ידי [[פיקוד העורף]] תשתית התרעה והאזעקה על בסיס מערכת הזימוניות. במוסדות ציבור, בעסקים, מפעלים ואף בבתי אב הותקנו '[[דיווחית|דיווחיות]]', שהם מעין מכשיר זימונית גדול המותקן על הקיר, שבאופן אוטומטי משוגרת אליו הודעה בכל פעם שמערכות הצבא מזהות [[האינתיפאדה השנייה#לאחר ביצוע ההתנתקות|ירי תלול מסלול]] לעבר היישובים הישראליים. המערכת הופכת את קבלת ההודעה להתרעה קולית שמכריזה בקול רם '[[צבע אדום]]' והנוכחים במקום ממהרים להיכנס למרחבים מוגנים. ביישובים אלו, [[לקות שמיעה|לקויי השמיעה]] קיבלו [[רשות מקומית|מהרשויות המקומיות]] זימוניות, שמאפשרות להם לדעת על אזעקת צבע-אדום על ידי רטט.