בית הכנסת בבית אלפא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 80.178.220.42 (שיחה) לעריכה האחרונה של ירח אפל |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[
'''בית הכנסת בבית אלפא''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] ב[[ישראל]], ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק מן [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]]. האתר התפרסם בזכות הפסיפסים השמורים שבו ונתפש כעדות לקיום חיים יהודיים במשך מאות שנים אחרי [[חורבן בית שני]]. המבנה הוכרז כ[[גן לאומי]].
שורה 12:
== מבנה בית הכנסת ==
[[
[[
בשטח בית הכנסת התגלו עדויות לקיומו של מבנה קדום יותר, עליו נבנה בית הכנסת, כנראה במאה ה-6 לספירה. חלל בית הכנסת נבנה במתכונת של [[בזיליקה]] אשר אורכה הוא 27.7 מטרים על 14.2 מטרים, אולם, מבנה בית הכנסת אינו סימטרי לחלוטין. החלל המרכזי חולק לאולמות אורך (ספינות), על ידי עמודים, ובסופו הוקם [[אפסיס]] אשר בו, כנראה, הוצב ארון הקודש. חלק משטח בית הכנסת הוקדש למבואה מקדימה או [[נרתקס]] אשר אורכו 9.65 מטרים ורוחבו 11.9 מטרים.
[[
[[
== פסיפס בית הכנסת ==
תוכנית הפסיפסים כללה מערך דימויים פיגורטיבי במרכז החלל, אשר שרד במצב טוב מאוד, ודגמים גאומטריים בחלקים המשניים של המבנה, מהם שרדו חלקים באולם האורך הימיני (צד מזרח) ושרידים מעטים בנרטקס של המבנה. הפסיפס מכיל כתובת, פגומה מעט, המזהה את האמנים, אב ובנו בשם מריאנוס וחנינא. שמות אלו מופיעים גם על גבי [[רצפת פסיפס]] בית הכנסת ב[[בית שאן]].
בתוך שקע באפסיס נמצאו מטבעות ברונזה, אחד מהם של [[קונסטנטינוס הגדול]] (337-306), ואחר של הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס הראשון]] (527-518); תאריכים אלו עזרו לקבוע את זמן הבנייה של בית הכנסת. הכתובת גם מתארכת את הפסיפס לתקופתו של הקיסר יוסטיניאנוס; סוקניק הניח כי הפסיפס נוצר בימי יוסטיניאנוס הראשון, אולם חוקרים אחרים הניחו כי הכוונה היא לקיסר [[יוסטיניאנוס השני]].
שורה 27:
החלק המרכזי של רצפת בית הכנסת עוטר, כאמור, ב[[פסיפס]] נראטיבי גדול ממדים המחולק ל-3 חלקים עיקריים הנתונים בתוך מסגרת מעוטרת. מבנה כזה של פסיפסים מופיע גם בבית הכנסת ב[[חוספיה]], ב[[חמת טבריה]] וב[[בית הכנסת בנערן|נען]]{{הערה|1=[[מיכאל אבי יונה|אבי-יונה, מיכאל]], "מן ההלניזם עד ביזנטיון", בתוך: '''6000 שנות אמנות בארץ-ישראל''', כתר, ירושלים, 1986, עמ' 293.}}.
בחלק המערבי של הפסיפס, אשר היה קרוב אל ארון הקודש, מציג הפסיפס נושא של כלי המשכן. במרכזה של ה[[קומפוזיציה]] ה[[סימטריה|סימטרית]] מופיע ארון הקודש המתואר כ"[[חזית אדריכלית]]". חזית זו, המזכירה תיאורי מבנים, מרבה להופיע ב[[אמנות ביזנטית|אמנות הביזנטית]] כמייצגת את הקדושה, על גבי [[סרקופאג
מרכז הפסיפס מוקדש לתיאור [[גלגל המזלות]]. המזלות מופיעים בתוך קומפוזיציה עגולה ושמו של כל מזל רשום ליד תיאורו הגראפי. במרכז הגלגל מופיע [[הליוס]], אל [[השמש]] ה[[יוון העתיקה|יווני]]. הימצאותו של אל פגאני במרכזו של פסיפס יהודי מעידה לדעת החוקרים, כי דמות זו הפסיקה לשאת את משמעותה המקורית והפכה לחלק מן הדגם המקובל של תיאור גלגל המזלות{{מקור}}. בשולי הגלגל מופיעות ארבע דמויות נשיות המסמלות את [[עונות השנה]], העונות גם מצוינות בשם עברי לפי מערכת [[ארבע התקופות]] - "תקופת תשרי", "תקופת תמוז", "תקופת ניסן", "תקופת טבת".
בחלקו השלישי של הפסיפס מופיע תיאור [[עקידת יצחק]]. בצד שמאל של הקומפוזיציה מופיע [[מזבח]] ולצידו מצויר [[אברהם]] האוחז ב[[יצחק]] להקריבו. במרכז מופיע [[כבש הבית|איל]], המתואר בפרופיל וקשור בחבל אל עץ. עיצוב זה יוחס על ידי ברגמן{{הערה|1=ברגמן מ', "תמונת האיל בציור העקידה ברצפת הפסיפס מבית אלפא" תרביץ נ"א עמ' 306-309.
}}לפרשנות של אבות הכנסייה הרואות את ישו בדמותו של האיל, זקוביץ{{הערה|1=זקוביץ י',"האיל בסבך ואבשלום בשובך", תרביץ נ"ב (תשמ"א), עמ' 143-144.}} הציע כי הרקע לעיצוב המאונך הוא בקוי הדמיון לסיפור המקראי אודות אבשלום שנתלה באלה,
סגנון עיצוב הפסיפס שואב רבות מן התפיסות הייצוגיות והמושגיות שבאמנות הביזנטית. כתיאור מזל בתולה, למשל, מופיע דמות של קיסרית ביזנטית היושבת על כס מלכות. יחד עם זאת, הייצוג הבולט ביותר הוא "יד אלוהים" המופיעה בתיאור העקידה. הדמויות והפריטים מתוארים כולם בחזיתיות. בתיאור העקידה מופיעות הדמויות זו לצד זו, ללא התייחסות ממשית לעומק ולחלל, על אף הוספה של צמחייה סמלית. הדוגמה הבולטת לחוסר התייחסות זה היא בתיאור הנער המלווה, אשר מופיע מאחורי החמור. האמן לא הוסיף את רגלי הדמות והסתפק בתיאור רגלי החיה בלבד.
| |||