טיסה 965 של אמריקן איירליינס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קרלוס הגדול (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ זוטות |
||
שורה 21:
|שם1=מיאמי|אורך1=-80.2|רוחב1=25.7|סוג1=שדה תעופה}}
}}
'''טיסה 965 של [[אמריקן איירליינס]]''' ('''AA965''') הייתה טיסה שיצאה ב[[20 בדצמבר]] [[1995]] מ[[נמל התעופה הבינלאומי של מיאמי]] בדרכה ל
היחידה המנהלית של התעופה האזרחית בקולומביה (UAEAC) שחקרה את נסיבות המקרה, קבעה כי הוא נגרם עקב טעות בניווט.
== הטיסה ==
טיסה זו הובילה בעיקר [[קולומביאנים]] שטסו למולדתם לרגל [[חג המולד]], בהם היו גם נופשים ו[[איש עסקים|אנשי עסקים]]. [[סערת חורף]] בצפון-מזרח [[ארצות הברית]], גרמה לחברת התעופה לעכב את יציאת המטוס מה[[שער עלייה למטוס|שער]] בשלושים וארבע דקות, על מנת לאפשר לנוסעים בטיסות קונקשיין להגיע לטיסתם. המטוס [[דחיפה (מטוס)|נדחף]] בשעה 17:14 ולאחר מכן [[הסעה (מטוס)|הוסע]] לעבר [[מסלול טיסה|מסלול]] 27R. עומס תנועה כבד גרם לעיכוב ההמראה, והמטוס המתין על מסלול ההמראה, ולבסוף המריא בשעה 18:35. שתי נוסעות שהזמינו כרטיסי המשך לטיסה, החמיצו את מועד ההמראה
[[צוות אוויר|צוות תא הטייס]] הורכב מה[[קפטן]] ניקולאס טאפורי בן ה-57, ומהקצין הראשון דונאלד
בקרי התנועה בקאלי לא השתמשו במערכות ה[[רדאר]], מאחר והם פוצצו על ידי ארגון הטרור [[FARC]] בשנת 1992. הגישה לקאלי התבצעה באמצעות מספר משואות רדיו שכוונו את הטייסים בין [[רכס הרים|רכסי ההרים]] המקיפים את העיר. נקודות אלו היו ידועות למחשב מערכת ניהול הטיסה, והוא תוכנת לכוון את הטייסים כל הדרך ממיאמי היישר אל [[טרמינל (שדה תעופה)|בית הנתיבות]] בקאלי.
הטיסה תוכננה לנחות על מסלול 01 דבר שהצריך [[הליכה סביב]], בקרי התנועה הציעו לטייסים לנחות במסלול 19
עד שהטייסים מצאו את ה[[קואורדינטות]] של טולואה, הם כבר עברו אותה. בתגובה לכך הם ניסו לתכנת את מחשב הניווט לנקודת ציון הגישה הבאה שכונתה Rozo. נקודת הציון Rozo, זוהתה כ-R בתרשימים שהיו בידי הטייסים, אולם במחשב ניהול הטיסה, נקודת הציון הראשית "R", הייתה סמוכה לבירה בוגוטה. הטייסים הקלידו בתיבת החיפוש את האות R, התוצאה הראשונה הייתה של העיר הגדולה בוגוטה, אך הטייסים לא ידעו זאת, ובחרו בתוצאה הראשונה, דבר שגרם למערכת ה[[טייס אוטומטי]] לטוס לעבר בוגוטה, וכתוצאה מכך פנה המטוס לכיוון מזרח בחצי סיבוב רחב. עד שזוהתה השגיאה, היה המטוס מוקף ברכסי הרים, במסלול התנגשות בהר שגובהו כ-3,000 [[מטר]]ים. בקר התנועה האווירית, נלסון ריברה
== ההתרסקות ==
עשר שניות לפני שהמטוס פגע בהר אל דילוביו (El Diluvio), הופעלה אזהרת מערכת התרעת קרבת קרקע, ונשמעה [[אזעקה (בטיחות)|אזעקה]]. מיד ניתק טייס המשנה את מערכת הטייס האוטומטי, בעוד הקפטן מושך את המצערות על מנת לטפס לגובה. אם זאת, שכח הטייס שהפעיל קודם לכן את מעצור האוויר, דבר שהקטין את שיעור ההזדקרות. בשעה 21:41:28 זמן מקומי, פגע המטוס בצידו המזרחי של ההר, בגובה של כ-8,900 [[רגל]] [[גובה פני הים|מעל פני הים]]. נקודת ההתרסקות הייתה כשישה קילומטרים דרומית
במהלך חקירת האירוע נמצא כי ה[[סימולטור|סימולטורים]] לא יכלו לקבוע במדויק האם המטוס היה מצליח להיחלץ מההתרסקות אילו היו הטייסים מבטלים את מעצור האוויר. אם זאת דו"ח סופי קבע, כי אילו היו הטייסים מבטלים את מעצור האוויר שנייה אחת לאחר שהופעלה ההתראה, המטוס יכול היה לטפס כ-150 רגל מעל לנקודה שבה היה. בנוסף, המטוס יכול היה לתפוס תנופה, להגדיל את שיעור הטיפוס, וכך להיחלץ מפגיעה.
שורה 44:
לאחר התאונה, גנבו סוחרי מתכות מאתר ההתרסקות את מערכות ה[[אוויוניקה]] שב[[תא הטייס]] וכן רכיבים שונים מגוף המטוס. באמצעות [[מסוק]]ים פרטיים וכלים של [[צבא קולומביה]], הצליחו הגנבים להגיע לאתר ההתרסקות ההררי. רבים מהחלקים שנגנבו, הופיעו מאוחר יותר ב[[שוק שחור|שוק השחור]] במיאמי. בתגובה, פרסמה אמריקן איירליינס רשימה של 14 עמודים ובהם ציון החלקים החסרים, ו[[מספר סידורי|מספריהם הסידוריים]].
בשנת 1997 קבע ה[[שופט]] המחוזי בארצות הברית סטנלי מרקוס, כי הטייסים עברו על "התנהגות בלתי הולמת מכוונת". פסק דין זה חל על כל חברות התעופה האמריקניות, שייצגו את טייסיהן שנהרגו
קרובי משפחות
מערכת משופרת
החל משנת 2002, כל מטוס המסיע למעלה משישה נוסעים נדרש להתקין מערכת מתקדמת להתראה על קרבת קרקע. מטוסים שלא צוידו במערכות אלו המשיכו להיפגע מ"טיסה אל תוך השטח", המקרה האחרון היה ביולי 2010 כאשר טיסה 202 של אייר בלו ה[[פקיסטן|פקיסטנית]], התרסק לתוך
== חקירת האסון והדו"ח הסופי ==
|