שמעון סטרליץ – הבדלי גרסאות

נולד בעיירה [[ליובאן]] הסמוכה ל[[סלוצק]], במחוז [[מינסק]], [[בלארוס]]. למד ב[[ישיבת סלוצק - קלעצק|ישיבת סלוצק-קלצק]] בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]]. בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ולמד ב[[ישיבת מרכז הרב]] בראשות [[הראי"ה קוק]]. כן היה מבאי ביתו של הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]|יצחק זאב סולובייצ'יק (הגרי"ז) מ[[בריסקמבריסק)]] לאחר שהגרי"ז עלה לירושלים. הגרי"ז שהיה מתנגד חריף לציונות אמר עליו שהוא אוהב אותו מאוד, אף שהוא ציוני, כיוון שבכל מקום ששואלים אותו הוא משיב כהלכה, וכשאינו יודע אומר "איני יודע".

הצטיין בשקידה גדולה בלימוד, בבקיאות רחבה, בהבנה ישרה, במידות טובות ובאצילות נפש. כמו כן ניחן בכישרון כתיבה{{הערה|שם=חרות|{{חרות||האנציקלופדיה התלמודית (עם הכרך השני)|1949/10/14|00507}}}} והסברה מרשימים{{הערה|{{חרות||הרב שמעון סטרליץ ז"ל|1955/02/02|00301}}}}. עם כל עיסוקו ברובו בשדה התלמוד וההלכה, היה הרב סטרליץ גם איש הגות ומחשבה{{הערה|שם=חרות}}, ונטה אחר הגותו של [[הרב קוק]]. סייע לרבל[[דוד כהן (רב)|רב דוד כהן]] "הנזירה[[נזיר (יהדות)|נזיר]]" בעריכת "אורות הקודש" (אורות הקודש חלק א עמ' 410) מאמרו "התשובה לאור הסתכלותו של רבינו" צורף למהדורות רבות של הספר [[אורות התשובה]] של הרב קוק. מאמריו ומכתביו ההגותיים, כונסו לאחר פטירתו בספר "מהמקור : דברי מחשבה".