'''אֶכַּלַתוּם '''הייתה עיר [[אשור |אשורית]] ית [[עיר עתיקה|עתיקה]] ב[[מסופוטמיה]] העליונה. מיקומה המדויק עדיין לא זוהה. על פי הטקסטים המזכירים אותה מיקומה היה לאורך הגדה המערבית של ה[[חידקל]] מדרום לעיר [[אשור (עיר)|אשור]]. ▼{{בעבודה}}
▲'''אֶכַּלַתוּם '''הייתה עיר [[אשור|אשורית]] [[עיר עתיקה|עתיקה]] ב[[מסופוטמיה]] העליונה. מיקומה המדויק עדיין לא זוהה. על פי הטקסטים המזכירים אותה מיקומה היה לאורך הגדה המערבית של ה[[חידקל]] מדרום לעיר [[אשור (עיר)|אשור]].
משמעות השם אכלתום הוא "הארמון". העיר הייתה עיר בירה של שושלת [[אמורי (עם)|אמורית]] שהיה לה קשר לאשור. העיר הייתה חשובה במאות ה-19 וה-18 לפנה"ס. אזכורים ומידע על העיר מופיע בארכיון העיר [[מארי]].
המלך הראשון ששמו ידוע היה אילה-כבכבו שחי במאה ה-19 לפנה"ס. הוא היה אביו של [[שמשי-אדד הראשון]]. הוא היה בתחילה ביחסי ידידות עם יגיד-לים מלך [[מארי]] אבל בשנת מלכותו האחרונה של אילה-כבכבו פרצה בניהם מלחמה ו-אילה-כבכבו ניצח.{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930&nPageNum=24&nPageOffset=4763&sSearchText=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%9D#24.4760.8.fitwidth30 נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי] ''', [[מוסד ביאליק]], 2007, עמ' 6}}. שמשי אדד הראשון ירש אותו ב-1810 לפנה"ס. הוא המשיך את העימות עם מארי והרחיב אותו לאורך עמק נהר ה[[חבור]]. התרחבותו הופסקה על ידי יחדום-לים, בנו של יגיד-לים. הוא נוצח על ידי נרם-סין מלך [[אשנונה]] וברח ל[[בבל]]. הוא חזר לעיר לאחר מותו של נרם-סין. לאחר מכן המשיך במסעות מלחמותיו ונחל ניצחונות כשהוא צר על אזורים שונים במסופוטמיה העליונה. הוא הוריד את [[ארישום השני]] משלטונו על אשור. הוא הקים עיר בירה בשובת-אנליל, ואת בנו הבכור אישמי-דגן שם כשליט על אכלתום. (את בנו הצעיר ישמח-אדד שם כשליט על מארי). לאחר מותו של שמשי אדד, לא הצליח בנו אישמי דגן לשמור את כל הממלכה הגדולה. אבל הוא המשיך להיות שליטה של אכלתום.
בתקופה זאת התנהלה דיפלומטיה בינלאומית בין הממלכות השונות, ואכלתום הייתה חלק מהמגעים הדיפלומטיים. במכתב שנמצא בארכיון מארי שנכתב על ידי אחד הפקידים של [[זימרילים]] הוא מציין את הממלכות שלקחו חלק במגעים הדיפלומטיים וכותב אליו בבקשת הנחיות: {{ציטוט|[אם] השליחים העוברים מבבל, אשנונה, אכלתום, כרנה, קברה וארפחה, אשר נשלחים אל [[ימחד]], [[קטנה (עיר מדינה)|קטנה]], [[תל חצור|חצור ]] ו[[כרכמיש|כ[רכמ]יש]] יגיעו, האתן להם ללכת או אעצרם? ואם השליחים (העוברים) מימחד, קטנה, חצור וכרכמיש [אשר נשלחים אל בבל, אשנונה, [קברה?, ארפ]חה, [אכלתום? וכרנה? יגיעו, האתן להם ללכת] או אעצרם? כך או אחרת, יכתוב נא לי אדוני את החלטתו|מקור={{הערה| עורך: ישראל אפעל, '''ההיסטוריה של ארץ-ישראל - מבואות התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה)''', הוצאת [[ יד יצחק בן-צבי]] ו[[כתר הוצאה לאור]], 1982, עמ' 52}}}}
מכתב זה מציין את אכלתום יחד עם ממלכות בולטות וידועות באותה עת, והוא מעיד על חשיבותה בתקופה זאת. בכתובת מלכותית שנמצאה באשנונה המספרת על הקרב לכיבוש קַברַה, קרב שבו שיתפו פעולה שמשי אדד ודדושה מלך אשנונה נכתב "שמשיאדו מלך אכלתום".{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930&nPageNum=24&nPageOffset=4763&sSearchText=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%9D#28.1623.8.fitwidth נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי] ''', [[מוסד ביאליק]], 2007, עמ' 10}}
תקופת מלכותו של אשמי-דגן באכלתום הייתה רצופה במאבקים. הוא לא הצליח לשמור על כוחה של העיר והיא הייתה נתונה להתקפות רבות של שליטים בסביבה, במיוחד [[זימרילים]] שליט מארי שמלך לאחר ניצחונו על ישמח-אדד. זימרילים שיתף פעולה עם איבלפיאל השני מלך אשנונה,{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930&nPageNum=24&nPageOffset=4763&sSearchText=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%9D#34.6648.8.fitwidth נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי] ''', [[מוסד ביאליק]], 2007, עמ' 16}} וביחד הם תקפו את אכלתום. בשנת 1770/1771 לפנה"ס, כבש צבא אשנונה את אכלתום (וגם את העיר [[אשור (עיר)|אשור]]) בעת שאשמי דגן היה בבל אצל [[חמורבי]]. בשנת 1765 נכבשה אשנונה על ידי [[עילם]]. אשנונה שלטה באותה עת באכלתום. הכוח המשיך במעלה החידקל כבש את אכלתום וכרת ברית עם תושבי העיר.{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930&nPageNum=24&nPageOffset=4763&sSearchText=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%9D#37.253.8.fitwidth נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי] ''', [[מוסד ביאליק]], 2007, עמ' 19}} . אשמי דגן נחשד בנאמנות לחמורבי ולכן הובא לאשנונה לבירור בפני השליט העילמי. הוא שילם דמי כופר כדי להשתחרר ומצא מקלט אצל חמורבי. באותה שנה חזר אשמי דגם אכלתום והשתלט עליה תוך שהוא כובש שטחים נוספים. לאחר מכן הוא סייע לחמורבי במאבקו בעילם. כתוצאה מכך תקפו כוחות עילם שוב את אכלתום אבל לא הצליחו לכבוש אותה, בעקבות קואליציה של מלכים שבאה לעזרתו של אשמי דגן. בשנת 1762/1763/1762 ביקש אשמי דגן את עזרתו של חמורבי באחד ממאבקיו ולא קיבל סיוע. מאוכזב מהעדר עזרה מצידו של חמורבי כרת אשמי דגן ברית עם אשנונה. בהמשך הידקה אשנונה את קשריה עם בבל ונטשה את אשמי דגן. תושבי העיר שלא היו מרוצים מהברית אותה כרת עם אשנונה גרשו אותו והוא שוב קיבל מקלט בבבל. לאחר מכן ניצח חמורבי את אשנונה וצירף לממלכתו גם את אכלתום. בהמשך כבש חמורבי גם את מארי והרס אותה. העיר הפכה להיות עיר וסאלית של בבל שהפכה להיות שליטה על חלק גדול של מסופוטמיה.
אשמי דגן מופיע ברשימת [[מלכי אשור]]. לאחר מותו של אשמי דגן, ירש אותו בנו מות-אשחור. הוא היה המלך האחרון הידוע של עיר זאת. לאחר מכן העיר לא מוזכרת יותר הטקסטים שנמצאו במסופוטמיה. מות-אשחור מופיע גם הוא ברשימת המלכים של מלכי אשור ונראה שאכלתום נבלעה בתוך ממלכת אשור.
|
