ספרות בהאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
הבהאים מאמינים כי חוזה התנועה, ה[[באב]], ומייסדה, ה[[בהאא אוללה]], הונחו בכתיבתם על ידי ה[[אלוהים|אל]], ועל כן נודעת לכתביהם משמעות שמימית, ולעתים קרובות מתייחסים אל תכניהם כדקלרטיוויים. מכוח מינויו של [[עבדול בהאא]] על ידי הבהאא אוללה לממשיך דרכו, נחשבים כתביו כמחייבים ומשתייכים גם הם לכתבים הקדושים. יצירתו של המנהיג השלישי של הדת, [[שוגי אפנדי]], נחשבת גם היא למחייבת, אך אינה נחשבת ל"דברי אלוהים" ועל כן אינה דקלרטיווית. ל[[בית הצדק העולמי]], המנהיג את הדת הבהאית בהווה, מסורה הסמכות להתאים את הדת הבהאית להתקדמות החברתית, ומכאן נובעת סמכותו החקיקתית לפרש ולהוסיף על כתבי הדת הקדושים, אך הוא אינו רשאי לשנותם או לבטלם:
{{ציטוט|תוכן="לבית הצדק העולמי נתונה סמכות זהה לזו של הכתבים הקדושים עצמם. ההבדל הוא שהבית רשאי לבטל או לשנות את פסיקתו שלו עם התפתחות הקהילה הבהאית והיווצרותם של תנאים חדשים, אך החוקים שהונצחו בכתבים הבהאיים יישארו ללא שינוי".‏‏{{הערה|1=‏[http://info.bahai.org/universal-house-of-justice.html#6 The Universal House of Justice]‏}}}}
ספרי ההיסטוריה העיקריים אודות הדת הבהאית הם "מפציעי השחר" (Dawn Breakers) העוסק בתולדות ה[[באביזם]] מ-[[1844]] ועד ל-[[1853]], "הנה ה' עובר" (God Passes By) מאת שוגי אפנדי, העוסק בתקופה שבין [[1844]] לבין [[1944]] ונחשב לספר החשוב ביותר בתחומו, ו"כהונת המשגיחים", המתייחס לשנים שבין מותו של שוגי אפנדי ב-[[1957]], ועד להיווסדו של בית הצדק העולמי ב-[[1963]]. על האפולוגיה הבהאית נמנים [[כיתאב-אי איקאן]] ו[[האיגרת אל בן הזאב]], שניהם מאת הבהאא אוללה, וכתבים נוספים.
 
מלאכת האיסוף, ה[[קיטלוג]], ה[[תרגום]] ואישור ה[[מקוריות]] של הכתבים מסורה בידיהן של ה[[ספרייה]] הבהאית הבינלאומית ושל מחלקת המחקר של בית הצדק העולמי. "רשמי עולי הרגל" הוא הכינוי הניתן לכתבים המיוחסים לדמויות המרכזיות של הדת הבהאית, אשר טרם זכו לחותמת המכירה במקוריותם, אך המופקדים על הנושא מרחיבים כל העת את מעגל הכתבים המאושרים, ובין אלה גם תרגומים הזוכים להכשר.