הבדלים בין גרסאות בדף "אכלתום"

נוסף בית אחד ,  לפני 4 שנים
←‏היסטוריה: הוספת סוגריים מרובעים
מ (←‏היסטוריה: עיצוב; חנה, במילים "[אשר נשלחים..." מופיע סוגר אחד ואין סוגר שני.)
(←‏היסטוריה: הוספת סוגריים מרובעים)
המלך הראשון שלה שידוע שמו היה אילה-כבכבו, שחי במאה ה-19 לפנה"ס. הוא היה אביו של [[שמשי-אדד הראשון]]. בתחילה היה ביחסי ידידות עם יגיד-לים מלך [[מארי]], אבל בשנת מלכותו האחרונה של אילה-כבכבו פרצה בניהם מלחמה ואילה-כבכבו ניצח.{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930&nPageNum=24&nPageOffset=4763&sSearchText=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%9D#24.4760.8.fitwidth30 נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי] ''', [[מוסד ביאליק]], 2007, עמ' 6}} שמשי אדד הראשון ירש אותו ב-1810 לפנה"ס. הוא המשיך את העימות עם מארי והרחיב אותו לאורך עמק נהר ה[[חבור]]. התרחבותו הופסקה על ידי יחדום-לים, בנו של יגיד-לים. הוא נוצח על ידי נרם-סין מלך [[אשנונה]] וברח ל[[בבל]]. הוא חזר לעיר לאחר מותו של נרם-סין. לאחר מכן המשיך במסעות מלחמותיו ונחל ניצחונות כשהוא צר על אזורים שונים במסופוטמיה העליונה. הוא הוריד את [[ארישום השני]] משלטונו על אשור, הקים עיר בירה בשובת-אנליל, ואת בנו הבכור אישמי-דגן שם כשליט על אכלתום (את בנו הצעיר ישמח-אדד שם כשליט על מארי). לאחר מותו של שמשי אדד, לא הצליח בנו אישמי דגן לשמור את כל הממלכה הגדולה. אבל הוא המשיך להיות שליטה של אכלתום.
 
בתקופה זאת התנהלה דיפלומטיה בינלאומית בין הממלכות השונות, ואכלתום הייתה חלק מהמגעים הדיפלומטיים. במכתב שנמצא בארכיון מארי שנכתב על ידי אחד הפקידים של [[זימרילים]], הוא מציין את הממלכות שלקחו חלק במגעים הדיפלומטיים וכותב אליו בבקשת הנחיות: {{ציטוט|[אם] השליחים העוברים מבבל, אשנונה, אכלתום, כרנה, קברה וארפחה, אשר נשלחים אל [[ימחד]], [[קטנה (עיר מדינה)|קטנה]], [[תל חצור|חצור]] ו[[כרכמיש|כ[רכמ]יש]] יגיעו, האתן להם ללכת או אעצרם? ואם השליחים (העוברים) מימחד, קטנה, חצור וכרכמיש [אשר נשלחים אל בבל, אשנונהאשנונ]ה, [קברה?, ארפ]חה, [אכלתום? וכרנה? יגיעו, האתן להם ללכת] או אעצרם? כך או אחרת, יכתוב נא לי אדוני את החלטתו.{{הערה|עורך: ישראל אפעל, '''ההיסטוריה של ארץ-ישראל - מבואות התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה)''', הוצאת [[ יד יצחק בן-צבי]] ו[[כתר הוצאה לאור]], 1982, עמ' 52}}}}
 
מכתב זה מציין את אכלתום יחד עם ממלכות בולטות וידועות באותה עת, והוא מעיד על חשיבותה בתקופה זאת. בכתובת מלכותית שנמצאה באשנונה המספרת על הקרב לכיבוש קַברַה, קרב שבו שיתפו פעולה שמשי אדד ודדושה מלך אשנונה, נכתב "שמשיאדו מלך אכלתום".{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930&nPageNum=24&nPageOffset=4763&sSearchText=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%9D#28.1623.8.fitwidth נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי] ''', [[מוסד ביאליק]], 2007, עמ' 10}}