ג'ון גורטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 52:
[[קובץ:JohnGortonWW21941.jpg|ממוזער|250px|גורטון כטייס במלחמת העולם השנייה לפני יציאתו לשירות מבצעי בבריטניה]]
[[סר]] ''' ג'ון גריי גורטון''' (ב[[אנגלית]]: '''John Grey Gorton'''; {{כ}} [[9 בספטמבר]] [[1911]] – [[19 במאי]] [[2002]]) היה מדינאי [[אוסטרליה|אוסטרלי]] שכיהן כ[[ראש ממשלת אוסטרליה]] התשעה עשר. גורטון היה חבר הסנאט האוסטרלי היחיד שכיהן כראש ממשלה.{{הערה|1=[http://primeministers.naa.gov.au/primeministers/gorton/fast-facts.aspx Fast facts: John Gorton, Australia's prime ministers, National Archives of Austrelia]}}
 
==ראשית חייו==
ג'ון גריי גורטון נולס ב[[מלבורן]], [[ויקטוריה (אוסטרליה)|ויקטוריה]]. הוא היה בנם של אליס שין (Sinn),{{הערה|שם=לפני|1=[http://primeministers.naa.gov.au/primeministers/gorton/before-office.aspx#section1 "John Gorton, Before office, Growing up". National Archives of Australia. Retrieved 24 January 2010.]}} בתו של פועל רכבת ושל ג'ון רוז גורטון, [[פרדס]]ן [[אנגליה|אנגלי]]. גורטון האב ואשתו הראשונה קתלין, היגרו מ[[דרום אפריקה]], שם זכו לשגשוג בתקופת [[מלחמת הבורים]]. באוסטרליה הם נפרדו וגורטון חי חיי זוגיות עם אליס שין, שמתה ממחלת ה[[שחפת]] ב-[[1920]]. גורטון הצעיר חי עם פרודתו של אביו ועם אחותו למחצה, רות, ב[[סידני]].
שורה 58 ⟵ 59:
 
בעת לימודיו באוקספורד, בהיותו בחופשה ב[[ספרד]], הכיר גורטון את ברטינה בראון מ[[בנגור (מיין)|בנגור]], [[מיין]], [[ארצות הברית]]. ברטינה הייתה סטודנטית לשפות ב[[סורבון]]. השניים הכירו באמצעות חבר של גורטון מאוקספורד, ארתור בראון, אחיה של ברטינה. ב-[[1935]] נישאו השניים ולאחר סיום לימודיהם הם התיישבו באוסטרליה וקיבלו את הפרדס של אביו של גורטון ליד קרנג שבויקטוריה. יחד הם הביאו לעולם שלושה ילדים: ג'ואנה, מייקל ורובין.
 
==שירות צבאי==
===1942-1940===
ב-[[31 במאי]] [[1940]], לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], התגייס גורטון לכוחות המילואים של [[חיל האוויר המלכותי האוסטרלי]]. הוא היה אז בן 29 ונחשב מבוגר מדי כדי להיות מוכשר כטייס בחיל, אך בספטמבר הוא הגיש בקשה להתקבל כטייס לאחר שמגבלת הגיל שונתה. ב-[[8 בנובמבר]] [[1940]] הוסמך גורטון כטייס בחיל. הוא התאמן כטייס קרב בסומרס, ויקטוריה וב[[וואגה וואגה]], [[ניו סאות' ויילס]] לפני שנשלח לבריטניה. גורטון השלים את אימוניו בבסיסי [[חיל האוויר המלכותי]] בהסטון ובהונילי במסגרת יחידת האימונים המבצעיים ה-61 של חיל האוויר המלכותי, כשהוא מטיס מטוסי [[ספיטפייר]]. הוא התאכזב מכך שהצבתו המבצעיתה ראשונה היית ב[[טייסת]] 135 של חיל האוויר המלכותי, שהפעילה מטוסי [[הוקר הוריקן]], מטוסים שהוא החשיב כנחותים בהשוואה למטוסי הספיטפייר.
 
בחלקה האחרון של שנת [[1941]] גורטון וחברים אחרים של הטייסת הועברו להיות בסגל של [[כנף (חיל אוויר)|כנף]] של מטוסי הוריקן שהוקמה כדי לשרת ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. הם הפליגו לשם, כש-50 מטוסי ההוריקן שלהם ארוזים בארגזים, מסביב ל[[אפריקה]] כדי להימנע ממתקפה על ספינתם. בדצמבר, כאשר הספינה עגנה ב[[דרבן (דרום אפריקה)|דרבן]], [[דרום אפריקה]], שונתה משימתם והם הפליגו ל[[סינגפור]], לאחר ש[[האימפריה היפנית|יפן]] הצטרפה למלחמה. עם התקרב הכוח ליעדו, התקדמו הכוחות היפנים [[קרב מלאיה|במורד חצי האי המלאי]]. הספינה הותקפה לפחות פעם אחת על ידי מטוס יפני, אך הגיעה ליעדה ופרקה בבטחה את מטענה לאחר שסופות טרופיות הפכו את התקפות האויב עליה לבלתי אפשריות. לאחר שמטוסי ההוריקן הורכבו מחדש, הצטרפו הטייסים לטייסת מבצעית שהוקמה, טייסת 232.
שורה 69 ⟵ 71:
 
שניים מחבריו של גורטון מימי בית הספר, שגם הם פונו מסינגפור לבטאוויה, שמעו שהוא מאושפז בבית החולים והסדירו את הפלגתם בספינה שעשתה את דרכה לנמל פרמנטל שב[[אוסטרליה המערבית]] והפליגה ב-[[23 בפברואר]], שם טופלו פצעיו של גורטון. ב-[[3 במרץ]], כאשר הגיעה הספינה לפרמנטל, היה אחד מהפצעים בזרועו של גורטון מזוהם מאוד והוא הוצרך לקבל טיפול אינטנסיבי. יחד עם זאת, הוא היה מודאג יותר מההשפעה שתהייה למראה פניו המושחתים על אשתו. על פי המסופר, חשה בטי גורטון, שניהלה את החווה בהיעדרו של בעלה, הקלה בראותה אותו חי.
 
===1944-1942===
בהגיעו לאוסטרליה, הוצב גורטון בטייסת 77 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי ב[[דרווין (הטריטוריה הצפונית)|דרווין]] ב-[[12 באוגוסט]] [[1942]]. במהלך תקופה זו הוא היה מעורב בתאונה האווירית השנייה שלו. ב-[[7 בספטמבר]], בעודו מטיס מטוס [[קרטיס P-40 וורהוק]], הוא נאלץ לנחות עקב תקלה במערכת הדלק של המטוס. גורטון ומטוסו חולצו לאחר כמה ימים לאחר שבילו את הזמן הזה בסבך. ב-[[21 בפברואר]] [[1943]] הועברה הטייסת למפרץ מיל ב[[גינאה החדשה]].{{הערה|שם=צבא|1=[http://primeministers.naa.gov.au/primeministers/gorton/before-office.aspx#section2 "John Gorton, Before office, War service 1940–45". National Archives of Australia. Retrieved 24 January 2010.]}}
 
התקרית האווירית האחרונה של גורטון אירעה ב-[[18 במרץ]] [[1943]]. מנוע מטוס הקיטיהוק שאותו הוא הטיס כשל בהמראה והוא החליק בקצה המסלול. גורטון לא נפגע. במרץ [[1944]], נשלח גורטון בחזרה לאוסטרליה כשהוא כבר נושא דרגת לוטננט טיסה. הצבתו האחרונה הייתה כמדריך טיסה ביחידת האימונים המבצעיים מספר 2 ב[[מילדורה]] בשויקטוריה. ב-[[5 בדצמבר]] [[1944]] שוחרר גורטון מחיל האוויר המלכותי האוסטרלי. בסוף שנת [[1944]] הוא עבר ניתוח לשיקום חלקי של מראה פניו.{{הערה|שם=צבא}}
 
==ראשית הקריירה הפוליטית==
למרות שגורטון היה חבר מפלגת הכפר לפני המלחמה, ב-[[1949]] הוא נבחר לסנאט האוסטרלי מטעם המפלגה הליברלית. החל משנת [[1958]] הוא שירת במגוון של תפקידים בממשלותיהם של [[רוברט מנזייס]] ו[[הרולד הולט]], כולל כשר הצי (1963-1958), שר העבודות הציבוריות, שר הפנים, שר החינוך וכן כמנהיג סיעת הממשלה בסנאט. גורטון היה שר אנרגטי ובעל יכולות, והחל להסתמן כפוטנציאל למנהיג ברגע שדעותיו הימניות התמתנו.
 
==ראש ממשלה==
ב-[[17 בדצמבר]] [[1967]], כששחה בחוף הים, נעלם [[הרולד הולט]] ויומיים לאחר מכן הוא הוכרז נעדר וההנחה הייתה שהוא טבע. ההנחה הייתה שיורשו הוא [[ויליאם מקמהון]], סגן מנהיג המפלגה הליברלית. אף על פי כן, ב-[[18 בדצמבר]], הכריז מנהיג מפלגת הכפר וסגן ראש הממשלה, [[ג'ון מק'איוון]], שאם מקמהון יבחר להיות מנהיג המפלגה הליברלית, הוא ומפלגתו לא יהיו מוכנים להיות חברים בממשלה בראשותו. הסיבות להכרזה זו לא נומקו מעולם בפומבי, אך בפגישה בארבע עיניים עם מקמהון אמר מק'איוון, "לא אשרת תחתיך כי אני לא בוטח בך". הכרזתו המפתיעה של מק'איוון גרמה למשבר מנהיגות בתוככי המפלגה הליברלית ויותר מכך, היא הפכה להיות איום על שלמותה של הקואליציה, שמשמעותו הייתה אסון אלקטורלי עבור הליברלים. הליברלים מעולם לא זכו במספר מושבים מספיק ב[[הפרלמנט האוסטרלי|פרלמנט]] כדי להיות מסוגלים להרכיב ממשלה ללא תמיכתה של מפלגת הכפר. ואכן, מאז יצירתה של קואליציית האנטי-לייבור ב-[[1923]], הצליחה המפלגה הליברלית, השותפה הבכירה בקואליציה, להקים ממשלה ללא קואליציית מפלגות מאחריה רק פעם אחת, בכהונתו הראשונה של [[ג'וזף ליונס]], וגם אז, למפלגת אוסטרליה המאוחדת של ליונס היו חסרים ארבעה מושבים בפרלמנט כדי לזכות ברוב והיא הייתה זקוקה לתמיכה מבחוץ של מפלגת הכפר.
שורה 98 ⟵ 103:
 
==לאחר 1972==
לאחר ניצחונה של מפלגת הלייבור בבחירות של [[1972]] שימש גורטון כשר ב[[ממשלת צללים|ממשלת הצללים]] של בילי סנדן עד לאחר הבחירות של [[1974]]. ב-[[1974]] הגיש גורטון בפרלמנט עתירה שקראה לביטול הגדרתם של יחסים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]] בהסכמה בין מבוגרים כעבירה על החוק. ההצעה עברה בהצלחה בעקבות מתן היתר לחברי הפרלמנט להצביע עליה על פי צו מצפונם.
 
כאשר נבחר פרייזר להיות מנהיג המפלגה הליברלית ב-[[1975]], פרש גורטון מהמפלגה והגדיר עצמו כחבר פרלמנט עצמאי ופנה בגלוי כנגד פרייזר, שממנו הוא סלד. הוא גינה את [[גוף ויטלם#המשבר החוקתי של 1975 ופיטורי ויטלם|פיטוריו של גוף ויטלם]] על ידי [[המושל הכללי של אוסטרליה|המושל הכללי]], סר [[ג'ון קר]] ובבחירות של [[1975]] הוא הציג את מועמדותו כמועמד עצמאי לסנאט מטעם [[טריטוריית הבירה האוסטרלית]] ונכשל. הוא השיג 11% מקולות הבוחרים ודורג שלישי לאחר מועמדיהן של המפלגות הגדולות. ב-[[1977]] הוא היה לתומך של דון ציפ, מנהיג מפלגת המרכז החדשה, המפלגה הדמוקרטית האוסטרלית.
 
כאשר נבחר פרייזר להיות מנהיג המפלגה הליברלית ב-[[1975]], פרש גורטון מהמפלגה והגדיר עצמו כחבר פרלמנט עצמאי ופנה בגלוי כנגד פרייזר, שממנו הוא סלד. הוא גינה את [[גוף ויטלם#המשבר החוקתי של 1975 ופיטורי ויטלם|פיטוריו של גוף ויטלם]] על ידי [[המושל הכללי של אוסטרליה|המושל הכללי]], סר [[ג'ון קר]] ובבחירות של [[1975]] הוא הציג את מועמדותו כמועמד עצמאי לסנאט מטעם [[טריטוריית הבירה האוסטרלית]] ונכשל. הוא השיג 11% מקולות הבוחרים ודורג שלישי לאחר מועמדיהן של המפלגות הגדולות. ב-[[1977]] הוא היה לתומך של דון ציפ, מנהיג מפלגת המרכז החדשה, המפלגה הדמוקרטית האוסטרלית.
==פרישה==
גורטון פרש והתגורר ב[[קנברה]] שם הוא המשיך להביע התעניינות בחיים הפוליטיים. יחד עם זאת, במרץ [[1983]], הוא בירך את [[בוב הוק]] על הניצחון שנחל בהתמודדות מול פרייזר בבחירות באותה שנה. ב-[[2 באוקטובר]] [[1983]], מתה בטינה גורטון בהיותה בת 67 ועשר שנים לאחר מכן נשא גורטון את ננסי הורן. בשנות התשעים הוא חזר להיות חבר במפלגה הליברלית. בערוב ימיו הוא זכה למחילה מהליברלים ויום הולדתו ה-90 נחגג בנוכחותו של ראש הממשלה [[ג'ון הווארד]]. יחד עם זאת הוא מעולם לא סלח לפרייזר. ב-[[2002]] הוא אמר לביוגרף שלו, איאן הנקוק, שהוא עדיין לא מסוגל לשהות באותו חדר יחד עם פרייזר. ג'ון גורטון מת בהיותו בן 90 ב[[סידני]] במאי [[2002]].
 
==קישורים חיצוניים==