ניסן רובין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
אין תקציר עריכה
שורה 37:
====קץ החיים : טקסי קבורה ואבל במקורות חז"ל====
זהו הספר השני בטרילוגיית ספריו של רובין והוא יצא לאור בשנת 1997 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בספר הזה הוא הרכיב טיפוס אידאלי של טקסי האבל היהודיים בספרות חז"ל. הוא ניתח את טקס האבל על שלביו השונים באמצעות המודל האנתרופולוגי של טקסי המעבר (פרקים א-ב).
הספר מקדיש פרק על תפישת החכמים את היחס שבין גוף ונפש. רובין מראה על מעבר מהתפישה המקראית שגוף ונפש הם יחידה פסיכופיזית אחת, עד לתפישה הדואליסטית, שהשתרשה אחר תקופת מרד בר כוכבא, שדגלה בהפרדה בין גוף לנפש (פרק שלישי). בספר התייחס רובין להיקף המעגלים החברתיים החייבים להשתתף באבל ולשינויים שחלו בהיקף האבלים – מחובת אבל של כל בני המשפחה המורחבת ועד לצמצומה כדי חיוב המשפחה הגרעינית בלבד - בעקבות שינויים שחלו במבנה משפחה (פרק רביעי). מקום נכבד תופסים הדיונים בשלבי האבל, החל באונן וכלה בשנת האבל הראשונה (פרק חמישי), ובטיפול במת ובקבורתו (פרק שישי).שני פרקים עוסקים במנהגי האבל ובטקסים המארגנים את היחסים בין האָבל לסביבתו החברתית (כמו "שורות", הספדים, ניחום אבלים סעודות הבראה ועוד). רובין חוקר שינויים שחלו במנהגים אלה וקושר אותם לשינויים שהתחוללו במהלך הדורות במבנה החברתי של הקהילה היהודית בארץ-ישראל ובבבל (פרקים שביעי ושמיני). מול המנהגים היהודיים המסורתיים מובאות דוגמאות מחברות שונות, כולל מנהגי האבל של הקיבוצים בישראל (עמ' 31 – 36).
 
====שמחת החיים: טקסי אירוסים ונישואים במקורות חז"ל====
שורה 46:
===Time and Life Cycle in Talmud and Midrash: Socio-Anthropological Perspectives===
הספר יצא לאור בהוצאת Academic Studies Press בבוסטון, בשנת 2008 והוא עוסק בהיבטים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים של חקר ספרות חז"ל. בספר מכונסים מאמרים שראו אור מעל במות שונות.
הפרק הראשון הוא מתודולוגי, בו מסביר רובין את גישתו למחקר סוציולוגי-אנתרופולוגי בחקר ספרות חז"ל ומבאר איך למצות תובנה מדעית מתוך טקסטים. הוא מציע להשתמש בגישה [[דדוקציה |דדוקטיבית]] המבוססת על ידע תאורטי מצוי, כדי לגזור השערות מחקר. זאת לצד הגישה ה[[אינדוקציה|אינדוקטיבית]] הפילולוגית-היסטורית. הפרק השני עוסק בתפישת הזמן אצל חז"ל. הוא יוצא מתוך ניתוח תפישת חז"ל את גלגולי הבגד של אדם הראשון ומשמעותו ה[[אפוקליפסה|אפוקליפטית]]. הבגד של אדם הראשון מתגלגל לאורך ההיסטוריה. הוא עובר ממנו ל[[נימרוד]] ואז ל[[עשו]], ל[[יעקב]] ול[[יוסף]], והוא עתיד להיות הבגד של [[המלך המשיח]]. רובין מראה כיצד מתבטלת תפישת הזמן ההיסטורית, אך יחד עם זאת ניתן משקל מיוחד לזיכרון. הם עצבו זיכרון קולקטיבי שהוא יותר מיתולוגי מאשר היסטורי.
{{הערה|1=נוסח שונה של המאמר פורסם בעברית: ניסן רובין ואדמיאל קוסמן, "'גרביים בפנים וגרביים בחוץ': הלבוש החרדי ותפיסת הזמן בעולם הדתי" אקדמות כ, תשס"ח, 15 - 131}}
בנושא הזמן דן רובין גם במאמר שהתפרסם במקום אחר
שורה 72:
 
==ספרים==
* שיטות מחקר במדעי החברה : איסטרטגיהאסטרטגיה, תכנון ומדידה. תל אביב: דקל 1978 (עם ארנסט קראוס וסטיבן מילר)
* ראשית החיים : טקסי לידה, מילה ופדיון-הבן במקורות חז"ל. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995
* קץ החיים : טקסי קבורה ואבל במקורות חז"ל. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1997