אפרים גוטמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''אפרים בן צבי גוטמן''' (ב[[רומנית]]:'''Efraim Gutman'''{{כ}}, נולד ב-[[1928]] ב[[בוקרשט]]) הוא [[רב]] [[ישראלי]], יליד [[רומניה]], שנודע למשל עשרות שנים כרבם של יהודי רומניה בישראל, והעומד בראשם של "[[בית הכנסת בית יעקב יוסף - הרב צבי גוטמן]]" ב[[תל אביב]] ושל המרכז הקהילתי הנספח אליו.
==חייו==
 
===ילדותו ושנות לימודיו ברומניה===
הרב אפרים גוטמן נולד בבוקרשט באחד מחמשת ילדיהם של הרב צבי גוטמן, שכיהן כרב קהילת בוקרשט, אב בית הדין בבוקרשט ומראשי תנועת "[[המזרחי]]" ברומניה, ושל אתל לבית שכטר.
מנעוריו השתייך לתנועת הנוער "[[בני עקיבא]]" ברומניה והשתתף בפעילויות ובסמינריונים של התנועה.
בגיל 13 היה עד לאירוע הטראומתי של פרעות הלגיונרים בבוקרשט, כשב-[[21 בינואר]] [[1941]] אביו ושניים מאחיו,יוסף ויעקב נחטפו באמצע הלילה על ידי לגיונרים ונורו לאחר מכן ביער ז'ילאווה על יד בוקרשט. בני האחים נורו למוות, בעוד האב, הרב צבי גוטמן ניצל בדרך נס.
גוטמן למד בתיכון היהודי "קולטורה" (התרבות) בבוקרשט, שבו היה חבר לספסל הלימודים ל[[ברוך טרקטין]], לימים מהנדס, סופר ומרצה. במקביל עשה לימודים תורניים, תחת הדרכת אביו.
===פעילותו כרב ברומניה===
 
בימי הרדיפות נגד הציונים ברומניה הקומוניסטית, בליל [[13 במאי]] [[1954]] נעצר אפרים גוטמן,אז רב בן 26, בבית הוריו, על ידי הבולשת (ה"[[סקוריטטה]]") באשמת פעילות ציונית, בעילה שלימד תורה צעירים מ"בני עקיבא" (שבינתיים הוצאה, כמו כל המפלגות והתנועות הפוליטיות היהודיות, מחוץ לחוק)
יחד איתו נעצרו עוד חמשה ציונים - ד"ר אהרן כהנא,ד"ר מ. זלמן,עו"ד י.באדי,בלומה לופו, וינקו מקרלט. בבתי הסוהר הוחזקו כבר באותם הימים מאות פעילים ציונים.
שורה 14 ⟵ 15:
בשנת [[1955]] התמנה אפרים גוטמן מזכיר מועצת הרבנות בבוקרשט. בתוקף תפקיד זה הוא הרצה ודרש דרשות
בכל 50 בתי הכנסת שפעלו אז בבית רומניה. בשנת [[1958]] התמנה לרב ומטיף של [[בית הכנסת אחדות הקודש]], תקפיד בו כיהן עד לעלייתו לישראל בשנת [[1961]].
===פעילותו כרב בישראל===
 
אחרי פטירת אביו, הרב צבי גוטמן, בשנת [[1973]] ירש הרב אפרים גוטמן את ניהול בית הכנסת יעקב יוסף והמרכז הקהילתי של יהדות רומניה בתל אביב. כאן מתקיימים קורסים לתלמוד ושולחן ערוך, הרצאות על תולדות עם ישראל, ומתקיימים טקסים קבועים לזכר קרבנות השואה ברומניה.
הרב גוטמן פירסם מאמרים רבים בעיתונות הישראלית בשפה הרומנית, בשנים 1961-1958 ב"כתב העת של יהדות רומניה ,היה פעיל שנים רבות בתוכניות של קול ישראל בשפה הרומנית,שבהן דיבר על פרשת השבוע ועל משמעות החודשים העבריים. הוציא לאור כתב העת "הציונות" שהופיע שלוש פעמים בשנה בתל אביב ברומנית ובעברית.