הייעוד הגלוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:החברה האמריקאית לקטגוריה:ארצות הברית: חברה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 42:
===פעילותו של ג'ון קווינסי אדמס===
[[קובץ:John Quincy Adams.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן משנת 1816 של ג'ון קווינסי אדמס]]
[[ג'ון קווינסי אדמס]], נשיאה השישי של ארצות הברית ובנו של [[ג'ון אדמס]], נשיאה השני של ארצות הברית, היה מתומכי רעיון הקונטיננטליזם לפיו ארצות הברית צריכה לשלוט על כל [[צפון אמריקה]], כשבין היתר זכורות אימרותיו דוגמת "אמריקה לאמריקנים". בשל כך, היווה אדמס כסנאטור דמות מפתח ב[[רכישת לואיזיאנה]] ובהסכם אורגון שקבע את בעלות השטח שעתיד להיות המדינות [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]] ו[[אורגון]] בידי ארצות הברית מהממלכה המאוחדת. אדמס כיהן כ[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] בממשלו של הנשיא [[ג'יימס מונרו]] בין השנים [[1817]] ל-[[1825]] ובמהלך תקופה זאת ניצח על [[הסכם 1818]] שקבע את גבולות ארצות הברית וקנדה עד אזור [[הרי הרוקי]] ועל קניית [[פלורידה]] מ[[ספרד]].
בנוסף לכך, הוא קבע את [[דוקטרינת מונרו]] שהייתה מדיניות החוץ הרשמית של ארצות הברית עד אימוץ [[דוקטרינת טרומן]] בשנת [[1947]], ולפיה ארצות הברית לא תתערב במלחמות אירופאיות, אך עם זאת, תשתמש בכוחה הצבאי על-מנת למנוע הקמת קולוניות אירופאיות חדשות באמריקה. דוקטרינת מונרו הייתה בעל קשר ישיר לייעוד הגלוי. אף שלא דיברה בצורה ישירה על התרחבות השטח של ארצות הברית, היא אפשרה התרחבות עתידית של שטח ארצות הברית כצעד מונע של השתלטות אירופאית על שטחים. הפחד האמריקני היה שככל שהנוכחות באמריקה של מעצמות אירופאיות, בדגש על הממלכה המאוחדת, תהיה גדולה יותר, כך השפעתן על האידאולוגיה האמריקנית ופגיעתן בה יהיו גדולות יותר.
שורה 62:
בעקבות ההצלחות בשדה הקרב, נשמעו קולות, במיוחד במפלגה הדמוקרטית, שטענו לכיבוש כל מקסיקו, בגלל שלדעתם זאת הדרך היחידה להבטיח שלום עתידי באזור. לכיבוש כל מקסיקו הייתה התנגדות רבה בשל שתי סיבות: הראשונה היא שהכיבוש נוגד את רעיון הייעוד הגלוי, שכן משמעותו היא כפיית שלטון ארצות הברית על מיליוני מקסיקנים. הסיבה השנייה היא מטעמים גזעניים, כפי שהראה ג'ון קלהון, סנאטור מ[[דרום קרוליינה]] שתמך בצירוף רפובליקת טקסס, בנאומו בקונגרס ב-[[3 בינואר]] [[1848]]:
{{ציטוט
|תוכן="אנו מעולם לא חלמנו על שילוב באיחוד גזע שאיננו לבן-הגזע הלבן החופשי. שילוב מקסיקו, יהיה השלב הראשון מסוגו, של שילוב גזע אינדיאני; שכן יותר מחצי מהמקסיקנים הם אינדיאנים, והחברים מורכבים בעיקר משבטים משולבים. אני מוחה כנגד איחוד שכזה! אנו, אדוני, ממשלתו של הגזע הלבן... אנו נחושים לכפות ממשלה חופשית על הכול; ואני רואה שזה מדורבן... שמשימתה של מדינה זו להפיץ חופש אזרחי ודתי בכל רחבי העולם, ובמיוחד ברחבי יבשת זו. זוהי טעות גדולה."{{הערה|שם=Calhoun|1={{Cite web| last = Calhoun | first = John C. | title = Conquest of Mexico | publisher = TeachingAmericanHistory.org | year = 1848 | url = http://teachingamericanhistory.org/library/index.asp?document=478 | accessdate = 2007-10-19
}}
| |||