פילוסופיה פוליטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 71:
ב[[תור הזהב של האסלאם]], תפסה המחשבה המדינית חלק ניכר מה[[פילוסופיה מוסלמית|פילוסופיה המוסלמית]]. כבר בכתביו של [[מוחמד]] (בפרט יש לציין את [[הקוראן]] ו[[חוקה|חוקת]] [[אל-מדינה]]{{הערה|[http://www.constitution.org/cons/medina/con_medina.htm הטקסט המקורי] (ב[[אנגלית]])}}) ישנה התייחסות לנושאים מדיניים רבים.
 
הגישה האיסלאמית לגבי אופן מינוי השליט נעה בין הכרעת הרוב ([[דמוקרטיה]]), מינוי על פי יכולת ([[מריטוקרטיה]]) וסוג של ירושה ([[מונרכיה]]). בתחילת דרכו, האסלאם נטה לכיוון דמוקרטי-ליברלי יותר ‏‏,{{הערה|[http://www.wrmea.org/wrmea-archives/184-washington-report-archives-1994-1999/january-february-1997/2420-istanbul-conference-traces-islamic-roots-of-western-law-society-.html מאמר] ב[[וושינגטון פוסט]]}} אך לאחר הקרע בין ה[[סונים]] ל[[שיעים]] הנטייה הדמוקרטית ירדה, והתפתחה הטענה שהשליט חייב להיות חלק מ[[שבט קורייש|שבטו של הנביא מוחמד]]. מטבע הדברים, טענה זו הובילה לגישה מונרכית, על פיה השלטון חייב לעבור פחות או יותר בירושה. ניתן לציין כמה זרמים יוצאי דופן באסלאם, כמו ה[[ח'וארג']], שטענו שהשליט צריך להתמנות על פי היכולת, וה[[האסכולה החנפית|חנפים]], שתמכו בשלטון הרוב.
 
הוגים רבים מכל קשת הזרמים באסלאם הדיגשו את חשיבותה של התייעצות (ב[[ערבית]]-شورى- שוורה) עם העם לפני קבלת החלטות. כמו כן, הודגשה החשיבות של גורמים המאזנים את כוחו של השליט. במשך השנים היו חכמי הדת (ה[[עולמא]]) גורם המאזן את השליט.
שורה 166:
 
*אלימות ושימוש ב'''כוח''' – הוגים רבים התייחסו לבעיות מוסריות, ומידת הכוח שיכולה ה[[מדינה]] להפעיל על הפרט או על ה[[חברה]] כולה. בתקופות קדומות הועלו שאלות בדבר הכוח שמפעיל ה[[אל]] על מאמיניו. [[סוקרטס]] טען שאסור לפגוע בשום אדם, ידיד או אויב. המחשבה המדינית מייחסת לנושא ה[[צבא]] ולסיבות שלשמן יש להשתמש ב[[אלימות]] או ב[[כוח צבאי|כוח]].
 
 
==לקריאה נוספת==
שורה 172 ⟵ 171:
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{יורמסון|פילוסופיה מדינית|ה}}
* {{מטח|[[אלי בר-נביא]]|הצמתים של החשיבה הפוליטית בת-זמננו|9375}}