שעיר לעזאזל (מצווה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←זיהוי מקום שילוח השעיר: תקלדה, קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 60:
== משמעות הביטוי בשפה היומיומית ==
{{ערך מורחב|שעיר לעזאזל (חברה)}}
[[תמונה:MontarMount.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הר מונטר]] ב[[מדבר יהודה]]. מזוהה בידי חלק מהחוקרים עם ההר שממנו הושלך השעיר לעזאזל.]]
כיום, הביטוי "שעיר לעזאזל" מתאר אדם שנתפס ומוענש באופן שרירותי מקרב ציבור גדול, על חטאי אחרים, מבלי שהיה אשם בדבר. לעתים, האשמה זו הינה מבחינת "למען יראו וייראו" - כלומר, הענשת יחיד על מנת שכלל הציבור יירתע מביצוע [[עבירה]] דומה ב[[עתיד]]. בהשפעת המנהג נוצר ביטוי עברי נוסף, "לך לעזאזל", המשמש כמילת [[קללה|גידוף]]. משמעות הביטוי - לך למקום רע או לך לאבדון, בדומה לביטוי "לך לגיהנום". ביטוי נוסף הקיים בעברית הוא "לעזאזל" או "לעזאזל איתך", והוא נאמר לרוב בעת כעס או תסכול.
==זיהוי מקום שילוח השעיר==
המשנה מציינת שהצוק
פרופ' אבי ששון{{הערה|[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/acharey/sason.html אבי ששון, '''לשלח אותו לעזאזל המדברה''', דף שבועי, [[אוניברסיטת בר-אילן]], תשס"ז]}}
פרופ' [[יהודה אליצור]] הציע כי הנוסח המקורי של המשנה אינו "בית חדודו" (בדפוסים) או "בית חרורו" (בכתבי יד משובחים של המשנה), אלא "בית חרודן". בהתאם לכך, הלה הציע לזהות את האתר הקדום הנזכר בדרך לעזאזל עם חורבה הקרויה עד ימינו בשם "ח'רבת חרד'אן", המצויה כ-5 ק"מ דרומית מזרחית לירושלים, שהם כשלושה מיל רומיים, בהתאם לתיאור במשנה{{הערה|[[יהודה אליצור|י' אליצור]], '''מקום בפרשה - גיאוגרפיה ומשמעות במקרא''', הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 432-425.}}. זאת, כאשר השם "חרודן" נזכר בשטר [[כתובה]] יהודי עתיק שנמצא ב[[מדבר יהודה]]{{הערה|[[יהודה אליצור|י' אליצור]], '''מקום בפרשה - גיאוגרפיה ומשמעות במקרא''', הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 430.}}.
==קישורים חיצוניים==
|