שעיר לעזאזל (מצווה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏זיהוי מקום שילוח השעיר: תקלדה, קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 60:
== משמעות הביטוי בשפה היומיומית ==
{{ערך מורחב|שעיר לעזאזל (חברה)}}
[[תמונה:MontarMount.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הר מונטר]] ב[[מדבר יהודה]]. מזוהה בידי חלק מהחוקרים עם ההר שממנו הושלך השעיר לעזאזל.]]
כיום, הביטוי "שעיר לעזאזל" מתאר אדם שנתפס ומוענש באופן שרירותי מקרב ציבור גדול, על חטאי אחרים, מבלי שהיה אשם בדבר. לעתים, האשמה זו הינה מבחינת "למען יראו וייראו" - כלומר, הענשת יחיד על מנת שכלל הציבור יירתע מביצוע [[עבירה]] דומה ב[[עתיד]]. בהשפעת המנהג נוצר ביטוי עברי נוסף, "לך לעזאזל", המשמש כמילת [[קללה|גידוף]]. משמעות הביטוי - לך למקום רע או לך לאבדון, בדומה לביטוי "לך לגיהנום". ביטוי נוסף הקיים בעברית הוא "לעזאזל" או "לעזאזל איתך", והוא נאמר לרוב בעת כעס או תסכול.
 
==זיהוי מקום שילוח השעיר==
המשנה מציינת שהצוק ממנושממנו נדחף השעיר אל מותו היה במרחק של תשעים [[מידות ומשקלות תורניים#ריס|ריס]] מירושלים, כלומר בין 12 ל-14 [[קילומטר]]. הועלו מספר השערות לגבי מקום הצוק, חלקם- נמצאיםחלקן דבקות במרחק המצוין במשנה, ואחריםוחלקן רחוקיםרחוקות יותר{{הערה|‏[http://www.vbm-torah.org/vtc/0082348.doc זאב ח´ ארליך, '''לעזאזל, היכן הוא?''', [[מקור ראשון]], ט' באייר תשס"ז]‏}}, הידועוהידועה שבהםשבהן הואהיא [[הר מונטר]], המכונה כיום "הר העזאזלעזאזל" בשל כך. חלק מההצעות, כמו [[סרטבה]] וצוקי [[נחל מכמש]] מתאימיםמתאימות גםיותר לשילוח מהמשכן ב[[שילה (עיר מקראית)|שילה]]. הב[[תרגום יונתן]] כתובהנוסח הוא "דהוי בית הרודי", לפי זהולפיו יש שרצושהציעו לזהות את העזאזל עם ה[[הרודיון]]. כמו כן, יש שרצושהציעו לזהות את "א-סוק"צוק אוהעזאזל עם האתר "סיקאצוקא" בשב[[נחל תקוע]] כעזאזל, וזאת על פי דברי הרב והחוקר [[אשתורי הפרחי]] מראשית המאה ה-14: "מירושלים לעזאזל כשלוש שעות, ו[[חלחול]]וחלחול ו[[תקוע]] שם סמוכים". הכוונה בחלחול זו אינה ל[[חלחול]] הידועה שמצפון לחברון, אלא למרחב מדברי כעשרה ק"מ דרומית מזרחית לתקוע, המכונה עד ימינו בשם "חלחול אלכביר" (חלחול הגדולה){{הערה|[[יהודה אליצור|י' אליצור]], '''מקום בפרשה - גיאוגרפיה ומשמעות במקרא''', הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 430.}}.
 
פרופ' אבי ששון{{הערה|‏[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/acharey/sason.html אבי ששון, '''לשלח אותו לעזאזל המדברה''', דף שבועי, [[אוניברסיטת בר-אילן]], תשס"ז]‏}} מציעהציע לזהות את מקום הצוק על סמך מיקומו של "בית חדודו" המוזכרהנזכר במשנה כנמצא על הדרך ‏‏‏‏לעזאזל, במרחק של שלושה [[מיל (יחידת מידה)|מיל]] מירושלים (בין 3 ל-4 ק"מ){{הערה|{{משנה|יומא|ו|ח}}.}}. ניסיוןהצעת זיהוי אחת של "בית חדודו" הואהיא ב"עין חוּד" שב[[אלעיזריה]]. באותולפי מקוםהצעה היה גם יישוב בזמן בית שני בשם "חרדונא" (וייתכן שהוא [[חרוד]] המוזכר ב[[ספר שמואל]]) ואולי על שמו נקרא המקום "בית חדודו". לפי זהזו, מיקום העזאזל הוא ב[[חאן אל חתרורה]], צוק סמוך ל[[מעלה אדומים]]. ייתכןיתכן ששמו של המקום בערבית, "חתרורה", נגזר מהמילה "חתור", שמשמעה "ארץ גזרה", - מיקום השילוח בתורה.
 
פרופ' [[יהודה אליצור]] הציע כי הנוסח המקורי של המשנה אינו "בית חדודו" (בדפוסים) או "בית חרורו" (בכתבי יד משובחים של המשנה), אלא "בית חרודן". בהתאם לכך, הלה הציע לזהות את האתר הקדום הנזכר בדרך לעזאזל עם חורבה הקרויה עד ימינו בשם "ח'רבת חרד'אן", המצויה כ-5 ק"מ דרומית מזרחית לירושלים, שהם כשלושה מיל רומיים, בהתאם לתיאור במשנה{{הערה|[[יהודה אליצור|י' אליצור]], '''מקום בפרשה - גיאוגרפיה ומשמעות במקרא''', הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 432-425.}}. זאת, כאשר השם "חרודן" נזכר בשטר [[כתובה]] יהודי עתיק שנמצא ב[[מדבר יהודה]]{{הערה|[[יהודה אליצור|י' אליצור]], '''מקום בפרשה - גיאוגרפיה ומשמעות במקרא''', הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 430.}}.
 
==קישורים חיצוניים==