אווסטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מבנה ותוכן: הגהה, עריכה
שורה 51:
בצורתה הנוכחית, האווסטה היא אוסף של מקורות שונים וחלקיה השונים מתוארכים לתקופות שונות המתחלפות בהיקף רחב וטבעי, רק כתובים בשפה האווסטית נחשבים חלק מן האווסטה.
 
ישנו דמיון לשוני ותרבותי בין כתבי האווסטה לבין כתבי ה[[הריגריג ודה]], ההנחה לכך היא שמטרתו לשקף את האמונות המושתפות והעממיות של הזמנים הפרוטו-הינדו-איראנים, עם הפרשים והבדלים שאז הנחתם הבסיסית הייתה לשקף התפתחות עצמאית שהתרחשה אחרי ההתפצלות הפרה-היסטורית של שתי התרבויות (אחת נדדה לאזור אירופה והשנייה לאזור הודו-פרס).
 
לפי הדנקארד, עשרים ואחד ספרי הנאסקס משקפים את המבנה של תפילת "אהונה ואיריה" בעלת עשרים ואחת מילים: כל אחת משלוש שורות התפילה מכילה שבע מילים, ובהתאמה גם הנאסקס מחולקים לשלוש קבוצות, של שבעה כרכים כל אחד. במקור, לכל אחד מספרי הנאסקס היה מילה אחת מתוך התפילה ששימשה כשמו של הספר, ובכך בעצם סומן מקומו של הספר ביחס לשאר ספרי הנאסקס. רק כרבע מתוך תמליל הנאסקס שרד עד היום.
שורה 57:
 
=== היסנה ===
היסנה (מיאזישןמן המונח "יאזישן" שפירושו המילולי: "סגידה, קורבן"), היא האוסף הראשי של הפולחן, היא מכילה שבעים ושתייםושניים קטעים הקרויים "הא – יטי" או פשוט "הא". שבעים ושתייםושניים חוטי צמר טלאים בקושטי, הפתיל הקדוש שכרוך סביב מותני המאמין הזורואסטרי, מסמלים את אותם שבעים ושתייםושניים קטעי היסנה.
החלק המרכזי ביותר של היסנה הוא הגאת'ות, כמו כן הוא הישן והקדוש ביותר מבין חלקי האווסטה, חיבורו מיוחס לזרתוסטרא עצמו. הגאת'ות מבחינה מבנית קטועות על ידי היסנה הפטאנגאטי ("שבע פרקי יסנה"), שמשלימים את הפרקים 35 - 42 ביסנה וכן גילם כגיל הגאת'ות, הם מכילים תפילות ומזמורים לכבוד האל הנעלה, אהורה מאזדה, המלאכים, אש, מים ואדמה.מבנה היסנה, אף על פי שנכתבה כסיפורת, אולי הייתה בעברה בעלת אותו משקל פואטי כמו הגאת'ות.
בקרב כמה המלומדים רווחת השערה כי היסנה מייצגת את הנאסק העשרים ואחד (כלומר השביעי והכרך האחרון בקבוצה השלישית והאחרונה). שישה מספרי הנאסקס מהקבוצה הראשונה של הנאסקס, שהם פירוש לגאת'ות, יכולים אף הם להיות משיוכים ליסנה.
היסנה, או היֶ‏זשן, בראש ובראשונה שם, לא של ספר, אלא אם כי של טקס בו כל הספר מוקרא ומתבצע טקס פולחני הולם, על פי מסגרתו הרגילה, טקס זה חל אך ורק בבוקר.