המכללה החרדית ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אודות: דיוק
←‏ביקורת: סדר (הביקורת הליטאית קדמה לספרדית) והרחבה על משמעות ההתנגדות של חכם שלום
שורה 50:
 
== ביקורת ==
מרבית ראשי הציבור החרדי הביעו התנגדות נחרצת ללימודים במכללה, בהתבסס על ההתנגדות הכללית בציבור זה ללימודים אקדמאיים.
 
נשיא [[מועצת חכמי התורה]], [[שלום כהן (רב)|הרב שלום כהן]] פרסם{{הערה|[http://www.kol-barama.co.il/live/56226/ "לא רק הגר"ש כהן, כל גדולי ישראל התנגדו נחרצות"], באתר קול-ברמה, יוני 2014}} כי "באים למכללות האלה מרצים, שלא שרק שרוח היהדות אינה נוחה מהם, הם באים ומספרים להם סיפורים על כל מיני דברים – הזלזול בכל קדושי ישראל, שיטה מסוימת לחלל את בנות ישראל".
 
[[אהרן יהודה לייב שטינמן|הרב שטיינמן]], מנהיג הציבור הליטאי, הידוע כמתון יחסית, קבע לגבי המכללה החרדית: "בודאי שאסור ללכת ללמוד במקומות אלו, חובה לעמוד על כך בתוקף, ואף שהדבר קשה מאד, יקבלו על זה הרבה שכר בגן עדן. ואם מצד חובת השתדלות לפרנסה, בודאי שאין כזה השתדלות, ללמוד במקום האסור כדי שיהיה פרנסה". גם קודמו, [[יוסף שלום אלישיב|הרב אלישיב]] פסק כי אסור ללמוד במכללה ואין הדבר שונה מהאיסור ללמוד באוניברסיטאות.
 
נשיא [[מועצת חכמי התורה]], [[שלום כהן (רב)|הרב שלום כהן]] פרסם{{הערה|[http://www.kol-barama.co.il/live/56226/ "לא רק הגר"ש כהן, כל גדולי ישראל התנגדו נחרצות"], באתר קול-ברמה, יוני 2014}} כי "באים למכללות האלה מרצים, שלא שרק שרוח היהדות אינה נוחה מהם, הם באים ומספרים להם סיפורים על כל מיני דברים – הזלזול בכל קדושי ישראל, שיטה מסוימת לחלל את בנות ישראל". התנגדות זו מהווה ניגוד לעמדתו של הרב עובדיה יוסף, קודמו בתפקיד נשיא מועצת חכמי התורה ואביה של מייסדת המכללה, שתמך במכללה.
 
== קישורים חיצוניים ==