אברהם בן דוד יצחקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: טורקי |
|||
שורה 5:
אברהם בן דוד יצחקי נולד בשנת [[1661]] ב[[ירושלים]] (יש הסוברים שנולד ב[[חברון]]). אביו ר' [[דוד יצחקי]] היה רבה הראשי של [[ירושלים]], וסבו מצד אמו היה ר' [[אברהם אזולאי]]. בנעוריו למד ב[[ישיבה|ישיבות]] ירושלים בהם [[ישיבת בית יעקב]]. והיה תלמידם של ר' [[משה גלנטי (השני)]] ור' [[ישראל יעקב חגיז]], וכן למד את חכמת ה[[קבלה]] עם סבו ר' אזולאי. בין חבריו ללימודים היו ר' [[חזקיה די סילוה]] ור' משה חיון. חותנו הוא הרב [[אברהם ישראל זאבי]] רבה של [[חברון]] שהיה גם בן דודו ומחותנו.
בבגרותו מונה לעמוד בראש [[ישיבה]] בירושלים. בין תלמידיו נמנים, ר' [[יצחק הכהן רפפורט]], ר' [[משה חגיז]] ור' [[יצחק זרחיה אזולאי]], ר' [[משה ישראל]]. בשנת [[תס"ח]] (1709), כאשר מצבם הכלכלי של יהודי ירושלים התדרדר, יצא כ[[שד"ר]] לשליחות בין הקהילות היהודיות באזור [[טורקיה]], [[איטליה]] ו[[הולנד]]. באותה שנה הוציא מכתב גינוי נגד תומך ה[[שבתאות]] [[נחמיה חיון]]. הוא ניצל את נסיעותיו בין הקהילות השונות לא רק כדי לגייס תרומות עבור היישוב היהודי בארץ ישראל, אלא גם כדי להאבק בגילויים המתחדשים של התנועה השבתאית. ב[[איזמיר]] בשנת [[ת"ע]] אף שכנע את הקהילה המקומית לשרוף את ספריהם של השבתאים ולהוקיעם. ב[[סלוניקי]] בשנת [[תש"א]] (1711) עשה תעמולה רבה כדי לשכנע את הקהילה להוקיע את [[נחמיה חיון]]. ר' [[יעקב עמדין]] (היעב"ץ), מתנגד שבתאות ידוע, התלהב מאישיותו של ר' אברהם לאחר שפגש בו ב[[אמסטרדם]] ותיאר אותו כ{{ציטוטון|איש דגול, גדול בתורה ובחכמה, משכמו ומעלה גדולה מכל העם.}}
בשנת [[תע"ו]] שב לירושלים וחזר ללמד [[תורה]]. בין תלמידיו נמנו ר' [[משה חגיז]], חתנו, ר' [[רפאל יצחק זרחיה אזולאי]] (אביו של [[החיד"א]]) ועוד. הוא חיבר מספר חיבורים הלכתיים, ביניהם נדפס ספר ה[[שו"ת]] הגדול שלו "זרע אברהם". מתוך כתביו שנותרו ב[[כתב יד (מקור)|כתב יד]] כלולים חיבור גדול על [[הרמב"ם]], על הלכות [[גיטין]] וכן חידושים על [[שולחן ערוך|השולחן הערוך]].
| |||