פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 105 בתים ,  לפני 4 שנים
תותח ה-88 של קרופ וארדהרדט שיגר פגזים במשקל 9.6 [[קילוגרם]] במהירות לוע בת 785 מטרים לשנייה, והוכח כנשק יעיל דיו כנגד המטוסים האיטיים שטסו יחסית בגובה לא רב באותן שנים של מלחמת העולם הראשונה. כ-160 יחידות ממנו הושלמו עד סיומה של המלחמה, ואלה שימשו בעיקר להגן על מרכזי התעשייה בחבל הריין והרור שהיוו מטרה לפשיטות אויריות של [[מדינות ההסכמה]]{{הערה|Norris, John. '''88mm Flak 18/36/37/41 & PaK 43 1936-1945, Osprey New Vanguard, 2002. p.4}}.
 
עם סיומה של המלחמה, הוטלו על גרמניה מגבלות מחמירות בעקבות [[הסכם ורסאי]], שאסרו בין היתר על פיתוח ובניית נשק ארטילרי נגד מטוסים. בעוד וחברות גרמניות רבות שהתמחו בייצור כלי נשק פשטו רגל, פנתהפנה חברתתאגיד הפלדה קרופ לשיתוף פעולה עם יצרני נשק שונים באירופה, כמובמטרה זהלעקוף עםאת החברההפיקוח על הנשק. צוות מחטיבת הארטילריה של קרופ נשלח לחברה ה[[שוודיה|שוודית]] [[בופורס]], במטרהוהם לעקוףהחלו את הפיקוחלעבוד על הנשקפיתוח תותח נ"מ. המהנדסים של קרופ עבדו תחילה על תותח נ"מ בקוטר 75 מ"מ, אולם הצבא הגרמני דרש תותח כבד יותר, וב-1928 החלו בקרופ בתכנון תותח חדש בקוטר 88 מ"מ{{הערה|Jentz, Thomas L. '''Dreaded Threat: The 8.8 cm Flak 18/36/37 in the Anti-Tank Role, Panzer Tracts, 2001. p.2}}.
 
 
עם פיתוח מטוסים חדשים שטסו בגובה רב יותר ועם מהירות טיסה גבוהה יותר, התגברה חוסר יעילותם צורה בולטת ונוצר הצורך בתותחים בעלי יכולות טובות יותר. פגזי התותחים הקיימים לא יכלו להגיע לגובה של 6000 מטר, גובה בו טסו המטוסים החדשים בתקופה שבין המלחמות. כמו כן היו המטוסים החדשים בעלי מהירות טיסה גבוהה בהרבה וקצב האש של התותחים הקיימים היה נמוך מדי למהירות זאת.
 
רוב מתכנני התותחים בעולם באותה תקופה הניחו שלתותחים הנגד מטוסים לא יהיה תפקיד חשוב בקרבות העתיד ולכן נעשו מהלכי פיתוח רק במספר מצומצם של ארצות כמו: גרמניה, אנגליה, צרפת ושוודיה.
 
==פיתוח דגמים ומבנה התותח==