פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 466 בתים ,  לפני 4 שנים
[[תמונה:Bundesarchiv Bild 101I-443-1574-26, Nordafrika, Flakgeschütz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח 88 דגם 1936 על מרכב 18, צפון אפריקה, 1942 ]]
[[תמונה:Bundesarchiv Bild 101I-783-0109-19, Nordafrika, Zugkraftwagen mit Flak.jpg |שמאל|ממוזער|250px| תותח נגרר על ידי זחל"ם מסוג Sd.Kfz. 7, צפון אפריקה, 1942]]
ב-1932 השלימה קרופ בחשאיות דגם אבטיפוס של התותח החדש, ובתום סדרת מבחני שדה מוצלחים אושר התותח לשירות בצבא הגרמני ב-1933 בשם הרשמי '''8.8cm Flak 18''' (מגרמנית: תותח נגד מטוסים 8.8 ס"מ דגם 18).
פיתוח התותח הוביל לייצור מספר דגמים.:18, 36, 37, 41.
 
התותח נקרא Flak 18, או 36, או 37. המילה Flak בגרמנית פרושה "תותח נגד מטוסים".
ה-'''18 Flak''' הותקן על מרכב בן ארבע זרועות שניתנו לפתיחה מהירה. לאחר גמר הפעולה ניתן היה לחבר את המרכב על שני צירים, כל ציר עם שני גלגלים בצורה פשוטה וקלה יחסית. תושבת בבסיס המרכב אפשרה לתותח צידוד ללא מגבלה בזווית של 360 מעלות, בניגוד לרוב התותחים מאותה תקופה שהופעלו מעל גבי מרכב מתפצל שהכתיב צידוד זווית ירי מוגבל.
הגרמנים קראו לו Cm 8-8 שפרושו 8.8 ס"מ בקוטר.
מרכבזווית התותחהעלרוד אפשרעמדה יריעל לכל הצדדים ללא מגבלה בזווית של 360 מעלות, בניגוד לרוב התותחים מאותה תקופה שהופעלו מעל גבי מרכב מתפצל שהכתיב צידוד זווית3- יריעד מוגבל85+. לאחר הירי קופלו הזרועות בצורה פשוטה ומהירה, התותח חובר לשני צירים קדמי ואחורי, כל ציר עם שני גלגלים שאפשרו לאחר חיבורם גרירה מהירה.
 
טעינה פשוטה חצי אוטומטית גרמה לפליטת התרמילים הריקים בזמן תנועת הקנה לאחור לאחר הירי. עם חזרתו של הקנה לפנים למצבו הראשוני, ניתן היה בצורה פשוטה להניח פגז חדש על הסדן ולירות שוב. טכניקה יעילה ופשוטה זו, בצירוף פגז קבוע המורכב מחלק אחד{{הערה|מרבית פגזי הארטילריה מורכבים משני חלקים עיקריים - תרמיל המכיל חומר נפץ הודף וראש קרבי}} הביאו צוות מיומן לקצב אש של למעלה מ-15 פגזים לדקה.
 
הדגם הראשון, '''18 Flak''', פותח בשנת 1928. התותח הותקן על מרכב בן ארבע זרועות שניתנו לפתיחה מהירה.
לאחר גמר הפעולה ניתן היה לחבר את המרכב על שני צירים, כל ציר עם שני גלגלים בצורה פשוטה וקלה יחסית.
משקל התותח הכתיב את גודל הגורר וכך התותח נגרר בעיקר על ידי [[זחל"ם]] [[Sd.Kfz. 251]].
מרכב התותח אפשר ירי לכל הצדדים ללא מגבלה בזווית של 360 מעלות, בניגוד לרוב התותחים מאותה תקופה שהופעלו מעל גבי מרכב מתפצל שהכתיב צידוד זווית ירי מוגבל. לאחר הירי קופלו הזרועות בצורה פשוטה ומהירה, התותח חובר לשני צירים קדמי ואחורי, כל ציר עם שני גלגלים שאפשרו לאחר חיבורם גרירה מהירה.
 
טעינה פשוטה חצי אוטומטית גרמה לפליטת התרמילים הריקים בזמן תנועת הקנה לאחור לאחר הירי. עם חזרתו של הקנה לפנים למצבו הראשוני, ניתן היה בצורה פשוטה להניח פגז חדש על הסדן ולירות שוב.
טכניקה יעילה ופשוטה זו, הביאה ליכולת קצב אש של 15 - 20 פגזים לדקה. גם בנושא זה של קצב האש, לא היה לתותח מתחרה אחר באותו זמן.
 
לתותח היו מספר סוגי תחמושת: פגז נפיץ (HE) לשימוש נגד מטוסים ונגד מטרות חי"ר מפוזרות, פגז נגד שריון בעל ליבת טונגסטן (APCR), פגז נגד שריון עם מילוי חומר נפץ (APCBC) וכן פגז מטען חלול נגד טנקים (High Explosive Anti Tank).
 
פיתוח התותח הוביל לייצור מספר דגמים.:18, 36, 37, 41.
התותח נקרא Flak 18, או 36, או 37. המילה Flak בגרמנית פרושה "תותח נגד מטוסים".
הגרמנים קראו לו Cm 8-8 שפרושו 8.8 ס"מ בקוטר.
 
הייצור התעשייתי החל עם [[גרמניה הנאצית |עליית הנאצים לשלטון]] בשנת 1933.