סירה קוצנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מיון|
|שם=ורדיים
|תמונה=[[
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
שורה 17:
הסירה נחשבת במקרא כסמל לעזובה ולחורבן, ואכן היא צומחת במקומות ריקים, בדרך כלל בשלבים הראשונים ב[[סוקצסיה|טור הסוקצסיוני]]. בעבר היו משתמשים בסירה להסקה, לייצור מטאטאים ולשתילה בבורות שיקוע בפתחי בורות לעצירת [[לכלוך]] היורד עם המים. הסירה הקוצנית גם שימשה לבנייה של [[קמרון חבית|קמרונות חבית]] ו[[כיפה (מבנה)|כיפות]] בבנייה הערבית ה[[בנייה ורנקולרית|ורנקולרית]] של ארץ ישראל.
[[אבו אל-עבאס א-נבאתי]], רופא ועשבונאי אנדלוסי, ערך מסע בארץ ישראל בתקופה האיובית, ותיעד בספרו את השימוש בענפי הסירה הקוצנית בירושלים וסביבותיה לצורך טאטוא הדרכים. השימוש בשיח זה להתקנת מטאטא רווח מאוד עד לפני כמה שנים בערים ערביות, ואף כיום ניתן לראות בחברון מטאטא זה בשימוש חלק ממטאטאי הרחובות{{הערה|1=[[זהר עמר]], "אבו אלעבאס הנבאתי: עשבונאי אנדלוסי בארץ ישראל האיובית", '''אריאל 100-101''', תשנ"ד, עמ' 235- 239}}{{הערה|ישראל רוזנסון, "תצפיות על מטאטים- מטאטא סירה קוצנית", '''חלמיש 1''', תשמ"ה, עמ' 59-56}}.
<gallery>
| |||