הרפובליקה הצרפתית השנייה – הבדלי גרסאות

| סיומת אינטרנט=

| קידומת טלפון=

| מפה נוספת מתבנית=

| תמונת מפה=

}}

{{היסטוריה של צרפת}}

 

==רקע היסטורי - "המונרכיה של יולי" ונפילתה==

שנת [[1848]] הביאה עמה מהפכות בכל יבשת אירופה. צרפת, אשר תמיד הובילה בשינויים חוקתיים, לא השתהתה מאחורי הגל אשר איים להכרית את המונרכיות הוותיקות מ[[פלרמו]] ועד [[וינה]].

 

 

==מהכרזת הרפובליקה ועד לבחירות==

העימות היה בלתי נמנע, וב-[[15 במאי]] פרץ המון מזוין בהנהגת הסוציאליסטים [[אוגיסט בלאנקי]], רספיי ובארבס, אל אולם האספה. הכח הסוציאליסטי הובס על ידי הגדודים של המשמר הלאומי הבורגני. בלאנקי ובארבס, וכן הפועל אלבר הושלכו אל הכלא, ולואי בלאן נמלט על נפשו, אך האווירה נותרה טעונה.

 

 

ב-[[21 ביוני]] הכריזה הממשלה כי העובדים בסדנאות הלאומיות צריכים להתפזר בתוך שלושה ימים, וכי אלו מהם הכשירים לעבודה יגויסו לצבא. הכרזה זו גרמה להתמרדות מידית. בין ה-[[24 ביוני]] וה-[[26 ביוני]] פרצה לחימה בין החלק התעשייתי, המזרחי, של פריז, בו התבצרו העובדים, ובין החלק המערבי, בו שלט הגנרל [[לואי אוז'ן קאויניאק]] אשר הכריז על עצמו כדיקטטור. קאויניאק השמיד את המתנגדים באש תותחים שכוונה אל המתרסים, ולאחר מכן, מששככו הקרבות הגיע גל של הוצאות להורג והגליות. המפלגה הסוציאליסטית רוסקה, אך גררה בעקבותיה את הרפובליקה. הרפובליקה איבדה את הפופולריות שלה בקרב האיכרים, כאשר הכריזה על מס של 45 סנטימים, שייגבה מהם על מנת למלא את קופת המדינה הריקה. הבורגנים נחרדו מן הכוח שהופנה כלפי הפועלים, ומהקיפאון שנוצר במשק הצרפתי. מאזן הכוחות בחברה הצרפתית, אשר התערער עקב הענקת זכות הבחירה לכל, היה זקוק ליד חזקה שתייצב אותו. וזו לא איחרה לבוא.

ב-[[4 בנובמבר]] [[1848]], אושרה החוקה החדשה, אשר הייתה בפירוש תוצר של ידיים בלתי מנוסות. החוקה הכריזה על רפובליקה דמוקרטית, בחירה ישירה וכללית, והפרדת הרשויות. מועצה מחוקקת אחת בת 750 חברים תיבחר לתקופה של שלוש שנים, והיא תצביע על החוקים שיוכנו עבורה על ידי מועצת מדינה שתיבחר לתקופה של שש שנים. הרשות המבצעת תהיה בראשות נשיא שייבחר לתקופה של ארבע שנים בבחירות כלליות וישירות, אך לא יוכל להעמיד עצמו לבחירה נוספת, הוא יבחר בשריו, ויהיה אחראי כלפי המועצה המחוקקת. הוחלט כי שינויים בחוקה יוכנסו רק כאשר יזכו ברוב של שלושה רבעים מן הקולות בשלוש הצבעות בגוף שיוקם במיוחד לצורך זה, דבר שהפך את השינוי לבלתי אפשרי כמעט.

 

בבחירות לנשיאות התמודד המועמד הסוציאליסטי לנדרו-רולן, המועמד הרפובליקני קויניאק, ונציג המפלגה הקיסרית החדשה, [[לואי נפוליון]], אשר שב מגלות ונבחר לאספה בבחירות שהתקיימו באפריל. נפוליון קיבל את תמיכת המונרכיסטים, שהונהגו על ידי [[אדולף תיאר]], והצליח לעורר את אהדת העם כמעט בכח שמו בלבד. בבחירות שהתקיימו ב-[[10 בדצמבר]] קיבל נפוליון מעל לחמישה מיליון קולות, בעוד שקויניאק קיבל כמיליון וארבע מאות אלף קולות.

 

למשך שלוש שנים לאחר בחירתו של לואי נפוליון התקיים מאבק בין האספה הלאומית לבין לואי נפוליון. הוא בחר את שריו מקרב מתנגדי הרפובליקה, "אורליאניסטים" (תומכי המלך המודח [[לואי פיליפ]]). הוא רכש את תמיכת המפלגות הראקציונריות, אך לא היה מחויב לאף אחת מהן.

 

 

לואי נפוליון היה עתה שליט בעל כח רב, אך ההתנגדות למשטרו באה דווקא מתוך ממשלתו פנימה. שריו המונרכיסטים והאורליאניסטים, והאספה הלאומית אשר תמכה בהם, ראו בו אך כלי לראקציה חברתית, שתוביל בסופו של דבר להחזרתה של המלוכה. העימות היה בלתי נמנע.

 

הצעד הבא, שאכן ננקט עד מהרה, היה ההכרזה על לואי נפוליון כ"קיסר נפוליון השלישי". היה זה סופה של הרפובליקה השנייה, ותחילת תקופת [[הקיסרות השנייה]].

 

[[קטגוריה:צרפת: היסטוריה|רפובליקה השנייה]]