תותח נ"מ 88 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 33:
עם סיומה של המלחמה, הוטלו על גרמניה מגבלות מחמירות בעקבות [[הסכם ורסאי]], שאסרו בין היתר על פיתוח ובניית נשק ארטילרי נגד מטוסים. בעוד וחברות גרמניות רבות שהתמחו בייצור כלי נשק פשטו רגל, פנה תאגיד הפלדה קרופ לשיתוף פעולה עם יצרני נשק שונים באירופה, במטרה לעקוף את הפיקוח על הנשק. צוות מחטיבת הארטילריה של קרופ נשלח לחברה ה[[שוודיה|שוודית]] [[בופורס]], והם החלו לעבוד על פיתוח תותח נ"מ. המהנדסים של קרופ עבדו תחילה על תותח נ"מ בקוטר 75 מ"מ, אולם הצבא הגרמני דרש תותח כבד יותר, וב-1928 החלו בקרופ בתכנון תותח חדש בקוטר 88 מ"מ{{הערה|Jentz, Thomas L. '''Dreaded Threat: The 8.8 cm Flak 18/36/37 in the Anti-Tank Role, Panzer Tracts, 2001. p.2}}.
==פיתוח דגמים ומבנה התותח==
[[תמונה:Bundesarchiv Bild 101I-443-1574-26, Nordafrika, Flakgeschütz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח 88 דגם 1936 על מרכב 18, צפון אפריקה, 1942 ]]
ב-1932 השלימה קרופ בחשאיות דגם אבטיפוס של התותח החדש, ובתום סדרת מבחני שדה מוצלחים אושר התותח לשירות בצבא הגרמני ב-1933 בשם הרשמי '''8.8cm Flak 18'''{{הערה|ב[[גרמנית]], המונח 'Flak' הוא קיצור של ''Fliegerabwehrkanone'' - תותח נגד מטוסים. במהלך מלחמת העולם השנייה, השתרשה המילה Flak בשפה האנגלית כשם כללי למערכות הגנה אוויריות.}} (מגרמנית: תותח נגד מטוסים 8.8 ס"מ דגם 18). ▼
[[תמונה:Bundesarchiv Bild 101I-783-0109-19, Nordafrika, Zugkraftwagen mit Flak.jpg |שמאל|ממוזער|250px| תותח נגרר על ידי זחל"ם מסוג Sd.Kfz. 7, צפון אפריקה, 1942]]▼
▲ב-1932 השלימה קרופ בחשאיות דגם אבטיפוס של התותח החדש, ובתום סדרת מבחני שדה מוצלחים אושר התותח לשירות בצבא הגרמני ב-1933 בשם הרשמי '''8.8cm Flak 18''' (מגרמנית: תותח נגד מטוסים 8.8 ס"מ דגם 18).
ה-'''18 Flak''' הותקן על מרכב בן ארבע זרועות שניתנו לפתיחה מהירה. לאחר גמר הפעולה ניתן היה לחבר את המרכב על שני צירים, כל ציר עם שני גלגלים בצורה פשוטה וקלה יחסית. תושבת בבסיס המרכב אפשרה לתותח צידוד ללא מגבלה בזווית של 360 מעלות, בניגוד לרוב התותחים מאותה תקופה שהופעלו מעל גבי מרכב מתפצל שהכתיב צידוד זווית ירי מוגבל.
שורה 53 ⟵ 47:
משקל התותח הכתיב את גודל הגורר וכך התותח נגרר בעיקר על ידי [[זחל"ם]] [[Sd.Kfz. 251]].
התותח נקרא Flak 18, או 36, או 37. המילה Flak בגרמנית פרושה "תותח נגד מטוסים".
הגרמנים קראו לו Cm 8-8 שפרושו 8.8 ס"מ בקוטר.
שורה 67 ⟵ 60:
החסרון של הטווח האנכי המוגבל הביא את פיקוד חיל האוויר הגרמני (ה[[הלופטוואפה במלחמת העולם השנייה|לופטוואפה]]) לדרישה לפיתוח תותח טוב יותר. חברת ריינמטל קבלה על עצמה לפתח ולייצר אותו. הדגם החדש ('''Flak 41''') היה עם קנה ארוך יותר (L/71), ירה פגז במשקל 9.4 ק"ג במהירות לוע של 1000 מטר לשנייה לטווח אנכי של 11,300 מטר. גם הצללית שלו הייתה נמוכה יותר וניתן היה לירות ללא פרוק המרכב והגלגלים. אולם עקב תהליך ייצור יקר, הפעלה מורכבת, בעיות בחילוץ התרמילים הריקים לאחר הירי ועוד, נדרשה עבודת תחזוקה גבוהה ולכן למרות שהתותחים הראשונים נשלחו ופעלו ב[[המערכה בצפון אפריקה|חזית צפון אפריקה]] ב[[טוניס]], הם הושארו בהמשך ברובם בתחומי גרמניה. גם כמויות הייצור היו מוגבלות: בפברואר 1944 היו בשרות 279 תותחים, עד ינואר 1945 יוצרו 318 ובסך הכל יוצרו 556 יחידות.
▲[[תמונה:Bundesarchiv Bild 101I-783-0109-19, Nordafrika, Zugkraftwagen mit Flak.jpg |שמאל|ממוזער|250px| תותח נגרר על ידי זחל"ם מסוג Sd.Kfz. 7, צפון אפריקה, 1942]]
בניגוד [[תותח נגד מטוסים כבד "3.7 |לתותח ה- "3.7 הבריטי]] או ה-90 מ"מ האמריקאי, ה-88 נבנה בכמויות גדולות מאד.
| |||