בית חרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←ממושב עובדים למושב שיתופי ולהפך: קישורים פנימיים |
||
שורה 40:
באותם הימים על מנת ליצור תעסוקה נוספת וכן מקור הכנסה נוסף למשפחה אפשרו לחברי המושב לבנות סככות לגידול תרנגולי הודו בחלקות א', הגידול נעשה בצורה מאורגנת כשהגידול והשיווק היו משותפים.{{ש}}
כהמשך לענף ההודים החלו בשנת 1970 לתכנן מפעל לעיבוד מוצרים מבשר תרנגולי הודו. בעזרת קבוצת משקיעים מארצות הברית גויסו סכומי כסף וידע והמפעל קיבל מעמד של [[מפעל מאושר]], תוך התחייבות לייצא את מוצרי המפעל לאירופה ולארצות הברית. השם "הוד לבן" הועבר גם למפעל ועם תחילת הייצור בשנת 1972, הוקמה על יד המפעל רשת שיווק עצמאית המשווקת את מוצרי המפעל בארץ. הייצוא בוצע באמצעות "[[אגרקסקו]]". {{ש}}המפעל התפרסם בארץ בזכות ה[[קבנוס]]ים, [[פסטרמה|פסטרמות]] ו[[נקניק]]ים אבל בעיקר בזכות "מיס לוסי" - נקניקיה שקיבלה פרסום נרחב בישראל.
לשם מכירה ישירה של תוצרת ענפי המשק ומפעליו הוקמה חנות מכירה - "חנות בכפר", או "חנות שהר" בשמה הפופולרי אשר מוקמה באזור הקרוב לכביש החוף. עם השנים התרחבה החנות והחלו למכור בה גם מוצרים שאינם מתוצרת המושב כמו מזכרות לתיירים, ביגוד, מתנות, אוכל וכדומה.
שורה 60:
במהלך שנת 2013 ציין המושב את שנת ה 80 להווסדו על ידי מספר אירועים שנערכו על פני כל השנה.
בשטח המושב (בהרחבה) נמצא מפעל תופז אשר הוקם בתחילת שנות הארבעים כמפעל משלים לתוצרי פרי הדר ותוך כדי הוסב למפעל אשר ייצר במחתרת (ההגנה) חומר נפץ בשם "טן" המפעל היה אחד מרשת מפעלי התעשייה הצבאית טרום הקמת המדינה. במהלך 12 השנים האחרונות נעשו פעילויות שונות בעניין שימורו של מבנה תופז, כאשר בשיתוף עם המועצה האזורית עמק חפר הוחלט שהמבנה המשוקם ישמש כבית למקהלת העפרוני הפועלת בעמק. השנה, שנת 2015 נעשה שיקום הצלה של המבנה המקומר על ידי הרשות לשימור אתרים. כיום היישוב מכין חוברת לתורם פוטנציאלי.
==לקריאה נוספת==
| |||