הארמייה ה-12 (ורמאכט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 28:
בעודם תוקפים את הכוחות היווניים ואת חיל המשלוח הבריטי במקדוניה ובתראקיה, [[כיתור|כיתרו]] הגרמנים את עיקר הכוח היווני, 14 דיוויזיות, שהחזיק בקו החזית ב[[אלבניה]] אל מול [[הצבא המלכותי האיטלקי]]. ניסיונו של כוח זה לסגת דרומה ולחבור לחיל המשלוח הבריטי בהתאם לתוכנית המוקדמת, כשל, והכוחות היווניים ב[[אפירוס]] נותקו מערפם וכותרו עקב ההתקדמות המהירה של [[הדיוויזיה ה-1 של האס אס]]. ב-[[18 באפריל]] נכבש המעבר האסטרטגי במצובון, ולמחרת נפלה העיר [[יואנינה]]. חיל המשלוח הבריטי נותר לבד במערכה.
אל מול 500 הטנקים שעמדו לרשות הארמייה ה-12, יכלו הבריטים להעמיד רק 100 טנקים, רובם מיושנים. ב-[[18 באפריל]] הורה [[צ'רצ'יל]] לחיל המשלוח הבריטי לסגת ולהתפנות מיוון בדרך הים. הנסיגה הייתה מהירה ורבת ייסורים. הבריטים ניסו לבלום את הגרמנים במעבר [[תרמופילאי]] ולנהל שם קרב מגננה, אך נאלצו להמשיך בנסיגה תוך זמן קצר. בסך הכול הצליחו הבריטים לחלץ כ-50,000 לוחמים, אך כ-9,000 לוחמים נותרו מאחור בנמלי [[קלמטה]] ונפלו ב[[שבי]]. הפינוי נערך בתנאים קשים, עקב השליטה המוחלטת של הגרמנים באוויר, שכללה גם הצנחת [[צנחן|צנחנים]] בעורף הכוחות הנסוגים, וכיבוש הגשר אסטרטגי על [[תעלת קורינתוס]]. ב-[[20 באפריל]] נכנעו היוונים סופית. הארמייה ה-12 פורקה ב-[[31 בדצמבר]] [[1942]], ועל בסיסה הוקמה [[קבוצת ארמיות E]].
===הקמה שנייה===
הארמייה ה-12 הוקמה מחדש ב-[[10 באפריל]] [[1945]], והוצבה ליד [[נהר]] ה[[אלבה (נהר)|אלבה]], דרומית מערבית ל[[ברלין]]. כמפקד הארמייה מונה [[ולטר ונק]]. תפקידו העיקרי של ונק היה למנוע מכוחות [[בעלות הברית]] לחצות את האלבה אולם [[אייזנהאואר]] קיבל כבר החלטה לעצור את כוחותיו על האלבה ולתת לרוסים להשלים את המלחמה. ב-[[16 באפריל]] 1945 פתחו הרוסים לאורך 160 ק"מ בחזית האודר במתקפתם האחרונה. מצפון תקף [[רוקוסובסקי]] בראש "החזית הבלורוסית השנייה, במרכז תקף [[גאורגי ז'וקוב]] בראש "החזית הבלארוסית הראשונה" ומדרום תקף [[איבן קונייב|קונייב]] בראש "החזית האוקראינית הראשונה". תוך ימים ספורים הם הגיעו לפאתי ברלין.
שורה 37:
קייטל חזר להיטלר ובישר לו על התקפתו של ונק. מיד פורסם באמצעי התקשורת כי "המצב קשה, אך צבאו של ונק עומד להגיע לברלין ולהנחיל לרוסים תבוסה". ונק הצליח לנוע קילומטרים ספורים לכיוון [[פוטסדאם]] אך נעצר בגלל עליונות הרוסים. בוסה התעלם מפקודות מברלין לנוע צפונה והתקדם מערבה במסדרון בין כוחותיו של ז'וקוב ושל קונייב כשהוא מותקף כל הזמן וסובל אבידות כבדות. רק כשנודע להיטלר שוונק ובוסה לא מתקדמים לעבר ברלין ושטיינר לא מתכוון לתקוף, הוא החליט להתאבד. הקרבות באזור של הארמייה ה-12 המשיכו גם לאחר התאבדותו של היטלר וכניעת ברלין. כאשר שמע ונק על מותו של היטלר הוא הורה לחייליו להפסיק להצדיע במועל יד נאצי ולעבור להצדעה צבאית רגילה. לבסוף הצליח ונק לחבור לארמייה התשיעית ולאפשר את נסיגת חייליה ואזרחים רבים למערב. ב-[[7 במאי]] [[1945]] סגרו הרוסים על השטח שבשליטתו של ונק והוא עבר עם חייליו את האלבה והסגיר עצמו לאמריקאים ב-7 במאי.
==מפקדים==
===הקמה ראשונה===
| |||