פתיחת התפריט הראשי

שינויים

עריכה, סקריפט החלפות (ארצות הברית), הסרת קישורים עודפים
 
====רבי מנחם נחום השני====
*רבי מנחם נחום השני (לא נהג בשום אדמורות) {{הערה|יצחק אלפסי, ''תורת החסידות'', עמ' 324}} היה בנו בכורוהבכור של רבי אהרן. נולד בשנת [[ה'תק"ע|תק"ע]]. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי [[ליבר הגדול מברדיצ'ב]] וחתנו של [[הרב מאפטא]]), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בחיי אביו, ב[[כ"ז בטבת]] [[תרל"א]]. ולא היה אדמו"ר, אולם ממנו משתלשלת כיום שושלת צ'רנוביל. היו לו שני בנים, רבי מרדכי ורבי ברוך מאיר. חתניו היו רבי דוד מ[[חסידות סאווראן|סאווראן]], רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של [[יהושע רוקח|רבי יהושע]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]) ורבי יוסף מאיר מ[[חסידות מחנובקה|מחנובקה]].
{{עוגן|רבי מרדכי מלויעב}}
*רבי מרדכי מלויעב, היה בנם של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא לבת דודו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי [[צבי הירש אשכנזי]] וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת [[תר"ד]] ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר ב[[י"ד בכסלו]] [[תרע"א]] ב[[בילה צרקווה|שדה-לבן]], והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי [[אברהם יהושע השיל טברסקי (צ'ודנוב)|אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב]], ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות לאחר פטירת אביו.
*רבי אברהם יהושע העשיל, בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מ[[חסידות קוריץ|דליטין]]. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר ב[[י"ח בתמוז]] [[תרע"ד]]. בנו יחידו היה רבי [[חיים יצחק טברסקי|חיים יצחק]] מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן [[חסידות סקווירא#בני רבי אברהם יהושע העשיל|רבי משה דן מסקווירא]], אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי [[יעקב חיים פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|סטולין]].
:בנים נוספים של רבי מרדכי היו: רבי ברוך בן ציון (תרל"ה - כ"ב באלול תש"ה) (חתן רבי אליעזר מ[[חסידות יאמפולה|ראדוויל]]) כיהן כאדמו"ר ב[[אומן]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט ל[[וורשה]] ומשם ל[[ארצות הברית]] שם נפטר. בנו היה רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול, חתן רבי דוד מ[[חסידות קמינקא-מיראפאל|מירופול]]. היגר עם אביו ל[[ארצותלארצות הברית]] בשנת [[תרפ"ה]] ופתח בית מדרש ב[[בוסטון]]. נפטר ב[[ח' בסיוון]] [[תשל"ג]].
:רבי שלום יוסף (תרמ"א - ד' בתמוז תש"ג), בנו של רבי מרדכי מלויעב, כיהן כאדמו"ר בשדה-לבן. היה חתן קרובו רבי משה מ[[חסידות רחמסטריווקא|אודסה]].
:מחתניו היו רבי אברהם פנחס ספרד מ[[חסידות אוסטרהא#קוניב|קוניב]], רבי ישראל שמואל השני מ[[חסידות חלם (נייהוז)|חלם]], רבי אברהם יעקב מ[[חסידות בויאן|בויאן]]-למברג (בעל בתו חנה), רבי ירחמיאל משה מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]] (בעל בתו ברכה), רבי יצחק מאיר מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]] ורבי יצחק מ[[חסידות ברזנה|ברזנה]].
במהלך השנים פתח רבי משולם זושא טברסקי, בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד ב[[מוזיר]]. למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] - [[חב"ד]]. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת [[תרצ"ד]] ועלה לראשונה ל[[ארץ ישראל]], במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי [[חסידות סטרטין|סטרטין]] והתגורר בירושלים. בשנת [[תשי"ט]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז.
 
בהמשך פתח בית מדרש ברחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים". בניו החלו ליצור קהילה בבית הכנסת, ואט אט נספחו לרבי זושא אוהדים וחסידים. נפטר ב[[י"ז בחשון]] [[תשמ"ח]]. במהלך ההלוויה, הכתיר קרוב משפחתם האדמו"ר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי|ישראל מרדכי]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] הכתיר את בנו רבי [[מנחם נחום טברסקי (השלישי)|מנחם נחום]] כמ"מכממלא בארה"קמקומו בישראל, ואת בנו רבי ישעיה בארה"בבארצות הברית. חתניו הם רבי [[ישראל הגר]] האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ורבי [[ניסן רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות קרטשניף#קרעטשניף סיגט|קרעטשניף סיגעט]].
 
רבי מנחם נחום פתח ישיבה קטנה וגדולה בבני ברק, ותחת נשיאותו החסידות גדלה והתפתחה באופן משמעותי. בתי חסידים נפתחו ב[[ירושלים]], ב[[בית שמש]], ב[[אלעד]], ב[[לונדון]] וב[[מנצ'סטר]]. במשך כמה שנים ניהל את מוסדותיו בפועל אחיו, רבי אברהם יהושע השיל, חתן הרב אהרן מרדכי רוטנר. בהמשך חלה מתיחות בין האחים, ורבי אברהם יהושע השיל הקים חצר חסידית נפרדת ב[[אשדוד]] בשם "טשארנאביל" (להבדיל מאחיו המכונים "טשערנאביל"). בתקופה האחרונה מתקרבים האחים ומנהלים [[טיש]]ים משותפים.