ראזסווייט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Eldad העביר את הדף ראזסוויט ל־ראזסווייט תוך דריסת הפניה: צורת כתיב עדיפה, על פי הההגייה (בסוף השם - vyet, לא vit)
ראזסווייט
שורה 1:
{{עיתון|
|שם=ראזסוויטראזסווייט
|שם במקור=Рассвет
|תמונה=[[קובץ:Razsvet headline.jpg]]
שורה 14:
|מדינה=במקור – האימפריה הרוסית;{{ש}} בגלגולו האחרון – ישב בפריז והופץ בכל העולם.
}}
[[קובץ:Editorial staff of Razsvet in Saint Petersburg in 1912.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערכת "ראזסוויטראזסווייט" בסנקט פטרבורג, 1912. יושבים (מימין): [[מקס סולובייצ'יק|מקס (מרדכי) סולובייצ'יק (סוליאלי)]], [[אברהם אידלסון|אברהם בן דוד אידלסון]], [[זאב ז'בוטינסקי]]; עומדים: ארנולד זיידמן, אלכסנדר גולדשטיין, [[שלמה גפשטיין]].]]
 
"'''ראזסוויטראזסווייט'''" (ב[[רוסית]]: '''Рассвет'''; בכתיב הארכאי המקורי, '''Разсвѣтъ'''; 'השחר') היה [[כתב-עת]] [[יהודי]] בשפה ה[[רוסית]] שנוסד בשנת [[1860]] ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]], נסגר לאחר זמן קצר ושב ופעל במספר תקופות ומקומות עד לשנת 1934. הדעות הפוליטיות שייצג העיתון השתנו במהלך השנים.
 
התקופות הבולטות בפעילותו היו בין 1904 ל–1915 באימפריה הרוסית, אז הגיע לתפוצה של למעלה מ-30 אלף מנויים, והיה לגורם רב השפעה בקהילות היהודיות; ובין 1924 ל–1934 ב[[פריז]], אז היה לשופר ה[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטים]] ונקרא על ידי דוברי רוסית בכל העולם. ביו כותביו ומתווי דרכו הבולטים היו [[זאב ז'בוטינסקי]] ו[[אברהם מנדלסון]].
 
==גלגוליו המוקדמים==
בגלגולו הראשון היה "ראזסוויטראזסווייט" [[ביטאון]] שנוסד ב[[אודסה]] ב-[[1860]] על ידי חבורת [[אינטלקטואל]]ים יהודים, בהם [[יהודה לייב פינסקר]], בעקבות אספה שהתקיימה לאחר שיפור מצבם של היהודים עם עלייתו של ה[[צאר]] [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]]. בקשת היתר להוצאת העיתון הוגשה לשלטונות הצאר הרוסי לראשונה ב-[[1856]], על ידי [[יוסף רבינוביץ]], עיתונאי יהודי, וחיים טארנופול, סוחר באודסה. הבקשה נדחתה, בין היתר בשל התנגדות הכנסייה. אחרי מספר שנים הוגשה בקשה חדשה ובה הודגשה תרומת עיתון מסוג זה ל[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]]. הבקשה השנייה אושרה, והגיליון הראשון של העיתון יצא לאור ב-[[27 במאי]] 1860.{{הערה|{{הזמן||עיתון "הזמן"|1910/06/08|00108}}}}
 
עורכי העיתון החדש הרבו בקריאות כנגדנגד הבדלנות היהודית. ביולי 1861 הועבר שרביט העריכה לידי פינסקר ועמנואל סולובייצ'יק. העיתון נסגר בקיץ 1861 בשל מגבלות [[צנזורה]] שהוטלו עליו ובשל בעיות תקציב. במקומו יצא ביטאון בשם "ציון" (''Сіонъ'', בכתיב של ימינו: ''Сион''), שהמשיך להתקיים עד אפריל [[1862]].{{הערה|1=הערה 2 בהערות לפרק שלישי בתוך: [[אהרן אברהם קבק]], '''[http://books.google.com/books?id=2mzZfbkLfpIC&pg=PA1270&lpg=PA1270 תולדות משפחה אחת]'''. תל אביב: [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר הוצאה לאור]]. 1944/5, מהדורה מתוקנת 1998. עמ' 1270.}}
 
העיתון נפתח מחדש ב-[[1879]] ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]] בירת [[האימפריה הרוסית]], ופעל שם עד [[1883]]. בתקופה זו פעל העיתון כנגדנגד ה[[התבוללות]]; תמך בתנועת "[[חובבי ציון|חיבת ציון]]" כפתרון למצוקות היהודים ב[[תחום המושב]], אך לא מתוך מטרה להקים בארץ ישראל ממלכה יהודית. במסגרת העיתון התפרסו כתבים שונים של [[משה לייב ליליינבלום|ליליינבלום]] וחיבורו המפורסם של [[יהודה לייב פינסקר|פינסקר]], "[[אוטואמנציפציה!]]".
 
==גלגוליו המאוחרים והפיכתו לבטאון רב-השפעה==