ריב ההיכל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
drat |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Divreihabrit.png|ממוזער|שמאל|250px|עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819.]]
'''ריב ההיכל בהמבורג''' ([[גרמנית]]: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב [[ההיכל בהמבורג]], [[בית כנסת|בית-הכנסת]] ה[[רפורמי]] הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד [[יהדות אורתודוקסית|האורתודוקסים]]. הריב הראשון נערך בין [[1818]] ל-[[1821]], והשני מ-[[1840]] עד [[
==הריב הראשון==
שורה 53:
בחורף 1840 ביקשה עדת ההיכל לעבור לבניין חדש, גדול יותר, וב-[[1841]] פורסם סידור תפילה נוסף, שהיה אמור להתקבל בכל גרמניה. הספר היה מקיף יותר, והכיל את ברכות לכל ימי השנה ולא רק לשבתות ולמועדים. המחברים כיוונו לקבל חלק מהביקורת שהוטחה ב-1818, ומבחינות מסוימות היה הנוסח מסורתי יותר. במקביל, המגמה האידאולוגית שמאחוריו הייתה צלולה בהרבה, ונערכו שינויים גם בעניינים כמו [[תחיית המתים]]. לנוכח התפתחות זו הפר ברנייס את חוזהו ופרסם ב-16 באוקטובר 1841 גילוי דעת חריף שאסר על שימוש בנוסח החדש. הוא אף ניסה להשפיע על הרשויות שלא לאפשר את המעבר. למרות תמיכה מהרב [[יעקב עטלינגר]], מרבית רבני הקהילות בגרמניה נטו עתה לרפורמה, ותוך זמן קצר התפרסמו תשובות נגד עמדתו. אף [[זכריה פרנקל]], שהתנגד לסידור, ביקר את אב"ד המבורג בטענה שניסיונו לאסרו משולל יסוד, שכן הוא מכיל את כל תפילות החובה.{{הערה|שם=אא}}
[[אברהם גייגר]] הצעיר פרסם מספר גילויי דעת בעניין. הן הוא והן פרנקל גינו את ברנייס על כך שניסה לאסור את החיבור באמצעות טיעונים הלכתיים, כשהיה ברור שאין לו שום יסוד לכך והדיון האמיתי היה על העמדות התאולוגיות שהתפילה משקפת. כמו כן, תקף את הרב מהמבורג על כך שכבר בספרו "המזרח המקראי" (Der Biblische Orient) הציג מתווה של התפתחות היסטורית בנוסחי התפילה; גייגר תהה מדוע "דווקא עתה עליה להישאר בצורתה." אך הוא מיהר לבטל את ברנייס כצד במחלוקת. מבחינתו, כדברי הביוגרף דיוויד ג'. פיין, הדיון התנהל בינו, מחברי הסידור ויריבו פרנקל. את הכותבים האשים בחוסר עקביות ובפשרנות, וקבע כי למרות מחויבותם להבנה מחודשת של יסודות הדת הם שימרו חלקים רבים שהכילו אמונות מיושנות: בין היתר, טען שיש למחוק את [[ברכת כהנים]] שהרי אין מקווים עוד להשבת מעמדם במקדש, והקטעים המתייחסים לתחיית המתים צריכים להיעלם כליל.
גייגר התפלמס גם עם פרנקל, שמבחינתו הסידור החדש היה לא ראוי בגלל שעמד בניגוד ל"רוח העם" (Volksgeist), יסוד מרכזי בהגותו. בנוסף להוצאת הרעיון המשיחי ושינויים עקרוניים, גינה הרב מדרזדן גם את מחיקת כל הפיוטים האשכנזיים ושימוש בלעדי בספרדיים.{{הערה|שם=שורש}} עוד גורם שהתערב היה רבה של שוורין, [[שמואל הולדהיים]], שהסתמן בשנים הבאות כרפורמי קיצוני. בשני מנשרים, פרסם הרב הגנה על הסידור החדש. הוא יכל להסתמך על ההנמקה המסורתית הברורה מאליה לאמירת חלקים רבים בגרמנית, ואת הסרת הבקשות לחידוש הקרבנות ביסס על דברי הרמב"ם ב"[[מורה נבוכים]]", כשהוא טוען שאלה דוחים את פסיקתו המפורשת ב"[[משנה תורה]]" מהיותם מאוחרים ומנומקים יותר.{{הערה|George Y. Kohler, '''Reading Maimonides' Philosophy in 19th Century Germany''', Springer, 2012. עמ' 196-197.}}
הוויכוח סביב נוסח התפילה המתוקן עירב את כל האגפים ביהדות גרמניה. גייגר עצמו כתב כי התערב בו לא לשם העניין בהמבורג, אלא בגלל שהטיעונים שהועלו בו ייצגו את היסודות העמוקים לעמדות הדתיות של המתדיינים. פיין הצביע על כך שהפולמוס שיקף את קווי המחלוקת שיאפיינו את העשור הבא, התקופה המכריעה ביותר בהיווצרות הזרמים המודרניים ביהדות: {{ציטוטון|גייגר לא יכל להבין שעבור ברנייס, לימוד ההיסטוריה אינו '''מחייב''' הלכתית. מבחינת ברנייס (ותלמידו [[הילדסהיימר]]) מחקר כזה היה מותר, אף מומלץ, אך לא משפיע על ההווה... גייגר ופרנקל תפשו שניהם את ההיסטוריה כמקור סמכות. ההבדל בין [[היהדות הרפורמית]], שצמחה מהראשון, והפוזיטיבית-היסטורית ([[קונסרבטיבי]]ת) של השני, היה בשאלה אם היא קוראת לשינוי או לשמרנות.}}{{הערה|David J. Fine, '''Abraham Geiger and and the Hamburg ''Gebetbuchstreit'' of 1842''', בתוך: Christian Wiese (עורך) '''Jüdische Existenz in der Moderne: Abraham Geiger und die Wissenschaft des Judentums''', Walter de Gruyter, 2013. עמ' 161-178. הציטוט בעמ' 168.}} ▼
▲הוויכוח סביב נוסח התפילה המתוקן עירב את כל האגפים ביהדות גרמניה. גייגר עצמו כתב כי התערב בו לא לשם העניין בהמבורג, אלא בגלל שהטיעונים שהועלו בו ייצגו את היסודות העמוקים לעמדות הדתיות של המתדיינים. פיין הצביע על כך שהפולמוס שיקף את קווי המחלוקת שיאפיינו את העשור הבא, התקופה המכריעה ביותר בהיווצרות הזרמים המודרניים ביהדות: {{ציטוטון|גייגר לא יכל להבין שעבור ברנייס, לימוד ההיסטוריה אינו '''מחייב''' הלכתית. מבחינת ברנייס (ותלמידו [[הילדסהיימר]]) מחקר כזה היה מותר, אף מומלץ, אך לא משפיע על ההווה... גייגר ופרנקל תפשו שניהם את ההיסטוריה כמקור סמכות. ההבדל בין [[היהדות הרפורמית]], שצמחה מהראשון, והפוזיטיבית-היסטורית ([[קונסרבטיבי]]ת) של השני, היה בשאלה אם היא קוראת לשינוי או לשמרנות.}}{{הערה|שם=פיין|David J. Fine, '''Abraham Geiger and and the Hamburg ''Gebetbuchstreit'' of 1842''', בתוך: Christian Wiese (עורך) '''Jüdische Existenz in der Moderne: Abraham Geiger und die Wissenschaft des Judentums''', Walter de Gruyter, 2013. עמ' 161-178. הציטוט בעמ' 168.}}
ב-1844 נחנך הבניין החדש. מפלתו של ברנייס סימנה את התחזקות המגמה שפעלה נגדו, וריב ההיכל השני סלל את הדרך לשלוש האסיפות שהנהיג גייגר בין 1844 ל-1846, שהיו שלב מרכזי בהתגבשות היהדות הרפורמית.{{הערה|שם=אא|מאיר, עמ' 115-117.}}▼
▲הפולמוס גווע כבר ב-1842, בעיקר לאחר השריפה הגדולה שכילתה את המבורג ב-5 במאי. ב-1844 נחנך הבניין החדש. מפלתו של ברנייס סימנה את התחזקות המגמה שפעלה נגדו, וריב ההיכל השני סלל את הדרך לשלוש האסיפות שהנהיג גייגר בין 1844 ל-1846, שהיו שלב מרכזי בהתגבשות היהדות הרפורמית.{{הערה|שם=אא|מאיר, עמ' 115-117.}}
== קישורים חיצוניים ==
| |||