כיבוש – הבדלי גרסאות

* בימים האחרונים של [[מלחמת יום הכיפורים]] כבשה ישראל שטח נכבד במצרים בצדה המערבי של [[תעלת סואץ]]. וכן שטחים ב[[רמת הגולן]], שטחים אלו פונו במסגרת [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה|הסכמי הפסקת האש שלאחר המלחמה]], בנוסף לשטח העיר [[קוניטרה]] שנכבש יחד עם רמת הגולן במלחמת ששת הימים.

* בשנים [[1994]] - [[1997]] העבירה ישראל חלק משטחי [[יהודה והשומרון וחבל עזה]] לשליטת [[הרשות הפלסטינית]], במסגרת [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם חברון]]. יש מחלוקת לגבי השאלה האם שטחי יהודה ושומרון ועזה היו אי-פעם שטחים כבושים בידי ישראל{{הערה|1=ראה דו"ח [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון‏]]}} ואם כן - האם מדובר בסיום מוחלט של מצב השליטה הלוחמתית של ישראל, כיוון שהרשות הפלסטינית הייתה עדיין כפופה במידה מסוימת לישראל. על-פי ההסכם בין שני הצדדים זהו מצב זמני, אך המשא ומתן טרם הניב הסכם קבע.

* בשנת [[2005]], באופן יזום וחד צדדי, פינתה ישראל את [[רצועת עזה]] מאזרחים ומצבא, במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]], אך היא מוסיפה לשלוט, מבחינה ביטחונית, במרחב האווירי של הרצועה ובמים הטריטוריאליים שלה. ישראל גם שולטת ברוב נתיבי התנועה אל הרצועה וממנה ובאספקת מצרכים ושירותים חיוניים כגון מזון, תרופות, חשמל, דלק וכן ניהול מרשם האוכלוסין ואספקת [[שטר כסף|שטרי כסף]]. מצב זה נובע במידה מסוימת ממדיניות ישראל לשמור על שליטה כלשהי בשטח, אך במידה רבה מחוסר יכולתה של הרשות הפלסטינית לספק את השירותים הנדרשים לתושבים עקב סכסוכים פנימיים ובעיות אחרות.