לואיס איגנרו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לפי אתר פרס נובל + ויקיאינגליש |
מ תרוגם מוויקי-אנגלית |
||
שורה 5:
לואיס ג'. איגנרו נולד [[ברוקלין]] וגדל בעיר [[ניו יורק]], שם התיישבו שני הוריו ב-1920 אחרי שהיגרו מ[[איטליה]]. הוא החל להתעניין ב[[כימיה]] בגיל 8, כאשר הוריו קנו לו מערכת כימית. ב-[[1962]] קיבל תואר ראשון בפרמקולוגיה מ[[אוניברסיטת קולומביה]] וב-1966 קיבל דוקטורט מ[[אוניברסיטת מינסוטה]]. בתאריו המתקדמים, חקר את המסלול של עצבוב ה[[לב]] באמצעות [[נוירון|נוירונים]], ושחרור ה[[נוראפינפרין]]. נושא המחקר המרכזי שלו היה פרמקולוגיה, והנושא המשני היה [[פיזיולוגיה]] של [[מחזור הדם]]-לב. בתקופה זו לימד אותו בין היתר [[פול בויר]], זוכה פרס נובל לשנת 1997.
לאחר סיום הדוקטורט, עשה [[בתר-דוקטורט]] ב{{ה|מכונים הלאומיים לבריאות}}, ובתקופה זו הכיר בין היתר את [[ג'וליוס אקסלרוד]], חתן פרס נובל לשנת 1970. בשנת [[1968]] התחיל לעבוד ב[[נוברטיס]], כראש
אחרי האיחוד של החברה עם חברת התרופות סיבה, ב-1973, חזר איגנרו למחקר והוראה באקדמיה. הוא קיבל משרה כעוזר מחקר ב[[אוניברסיטת טלנה]] (Tulane University) שב[[ניו אורלינס]], שם מאוחר יותר הפך לפרופסור. באוניברסיטת טלנה המשיך לחקור את ה-cyclic GMP,
ב-1984 הבין שהתכונות של חנקן חמצני דומה בתכונותיו לתכונות של חומר שגילה [[רוברט פ. פורשגוט]] 3 שנים קודם לכן, שגורם לשחרור שרירים חלקים ומקורו ב[[אנדותל]] (endothelium derived relaxing factor). התכונות של אותו חומר לא היו ידועות באותה תקופה. באותה תקופה, פורשגוט הגיע לאותה מסקנה על הדמיון בין השניים ושניהם הציגו בכנסים ב-[[1986]] את הוכחותיהם על הקשר בין חנקן חמצני לפקטור השחרור של השרירים. במהלך העשור שלאחר מכן, נעשו מחקרים רבים על האפקט של חנקן חמצני כדרך של האנדותל לשחרר שרירים. זה הוביל בהמשך לפיתוח של תרופות לאנשים שיש להם בעיות ב[[זקפה]], כגון [[ויאגרה]], וכן [[תוסף תזונה|תוספי תזונה]] שנועדו לאנשים עם בעיות במערכת הדם. הוא הצטרף לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס למחלקה לפרמקולוגיה מולקולרית ורפואית ב-[[1985]].
החל משנת [[2003]] הצטרף איגנרו ל[[הרבלייף]] כיועץ, ומאוחר יותר הפך לחבר במועצה המדעית של החברה. הוא עוסק בעיקר בייצור של תוספי תזונה לאנשים עם בעיות במערכת הלב-דם וכן לספורטאים. בין יתר תוספי התזונה עליהם עבד היו [[אומגה 3]] ו[[קו-אנזים Q10]]. עד 2012, שילמה הרבלייף לחברת הייעוץ של איגנרו מעל 15 מיליון דולר. ב-2003 פרסם ב-[[PNAS]] מאמר על רכיבים שנמצאו ב-Niteworks, תרופה אותה פיתח ומכר להרבלייף, וכחבר באקדמיה הלאומית למדעים המאמר לא היה צריך לעבור שיקוף (review) ולא היה עליו להציג את הקשרים עם המוצר. אחרי שנחשפו קשריו עם החברה, העיתון פרסם תיקון למאמר שפרסם שחשף את ניגוד העניינים שלו. UCLA ערכו חקירה משלהם והגיעו למסקנה שלא הייתה בעיה בדרך בה פעל איגנרו. איגנרו עצמו הצהיר בצורה פומבית על ניגוד העניינים בנושא, אולם המשיך לפרסם בנושא של חנקן חמצני.
הוא חי עם משפחתו ב[[בוורלי הילס]]. בנוסף לעבודתו כמדען, איגנרו פרסם ספרים ברפואה שאנשים שבורים בתחום. בנוסף לכך, הוא מרצה לקהל הרחב בנושאים אלה.
==פרסים והוקרות==
| |||