ה"א הידיעה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
===ה״א הידיעה בצירופים===
הכלל בעברית הקלאסית הוא שב[[צירוף שם]] שאיננו [[סמיכות]] הבא ביידוע, מצורפת ה״א הידיעה לשני חלקי הצירוף, למשל "הבית הגדול", ולעומת זאת בצירוף סמיכות באה ה״א הידיעה בסומך ולא בנסמך, למשל "בית האיש". אולם לשני חלקיו של כלל זה יש חריגים: בעיקר ב[[לשון חז"ל]] מצויים צירופי שם שאינם סמיכות המיודעים רק ברכיב השני, כמו "שער העליון" או "כנסת הגדולה", וכן מצויים במקרא צירופי סמיכות שבהם מיודע גם הנסמך, כמו "הָעֲבֹתֹת הַזָּהָב" (שמות ל״ט), "הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה" (ירמיהו ל"ב). ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]] המדוברת יש נטייה ליידע את הסמיכות כולה בבת אחת, כגון "הבית־ספר", "העורך־דין". [[האקדמיה ללשון העברית]] מכירה במקרים מסוימים בכשרותה של צורה זו, והיא מתירה ליידע צירוף של פועל בצורת [[בינוני (דקדוק)|בינוני]] עם תיאור פועל בתחילת הצירוף: היושב־ראש, העורך־דין.{{הערה|"צירופי בינוני כגון 'יושב ראש', 'יוצא דופן' – שהם צירוף של פועל ותיאור פועל (יושב בראש, יוצא מן הדופן) – אפשר לראות בהם גם צירוף סמיכות.
לפי זה אפשר לומר: 'היושב ראש' וגם 'יושב הראש', 'היוצא דופן' וגם 'יוצא הדופן'; 'יושבים ראש' וגם 'יושבי ראש', 'יוצאים דופן' וגם 'יוצאי דופן'; 'היושבים ראש' וגם 'יושבי הראש', 'היוצאים דופן' וגם 'יוצאי הדופן'." ([http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/terminology-ordinance/4-2-צירופי-שמות-וראשי-תיבות/#target-3316 צירופי בינוני] וראו גם [http://hebrew-academy.org.il/2010/09/16/יושב-הראש-או-היושב-ראש/ יושב הראש או היושב ראש], [http://hebrew-academy.org.il/2010/09/16/העורך-דין-או-עורך-הדין/ העורך דין או עורך הדין] באתר האקדמיה ללשון העברית)}}
==ראו גם==
| |||