הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי בנשק גרעיני"

אין תקציר עריכה
ניסויים גרעיניים חולקו באופן היסטורי ל-4 קטגוריות המשקפות את מיקום הניסויי.
 
* ניסויים אטמוספריים הם ניסויים אשר מקום הפיצוץה[[פיצוץ]] מתרחש ב[[אטמוספירה]]. בדרך כלל זו [[פצצה]] הממוקמת ברום [[מגדל]], על [[בלון]], על [[אי]] או מושלכת מ[[מטוס]], יש והפצצה תונח בתוך [[מכתש]] ייעודי לניסוי. פיצוץ גרעיני המתרחש קרוב מספיק לאדמהלקרקע מזרים ממנה אדמה, אבק ושפוכת אל תוך ענן פטריית הפיצוץ ועלול לחולל כמות גדולה ביותר של [[נשורת גרעינית]] כתוצאה מחשיפת חומריחלקיקים האדמה הללואלו ל[[קרינה]] החזקה. הגדרה זו של ניסויי אטמוספירי מופיעה בהאמנהב[[האמנה למניעת ניסויים גרעיניים האוסרתבאטמוספירה, ניסוייםבחלל בקטגוריההחיצון, הזוותחת יחד עםפני ניסויים אקסוספיריים ותת-קרקעייםהמים]]. הפיצוץ הגדול ביותר שיצר ה[[אדם]] אי פעם ואחד הפיצוצים הגדולים על פני כדור הארץ נוצר במסגרת ניסוי גרעיני בשם '''[[פצצת הצאר]]''' אשר היה ניסוי אטמוספרי ועוצמתו פי 3,300 (50 מגה-טון) מהפצצה שהוטלה על [[הירושימה]].
 
* ניסויים תת-קרקעיים מתייחסים לניסויים גרעיניים המתרחשים מתחת לפני הקרקע בעומקים משתנים. ניסויים תת-קרקעיים מהווים אחוז ניכר מכלל הניסויים הגרעיניים של ארצות הברית וברית המועצות במהלך [[המלחמה הקרה]]. ניסויים מסוגים אחרים נאסרו על ידי ההאמנה למניעת ניסויים גרעיניים בשנת [[1963]]. מטרת הניסויים התת-קרקעיים היא לשלוט בהשפעות הסביבתיות השליליות של הפיצוץ הגרעיני ולייצר כמות זניחה של נשורת גרעינית. לרוע המזל פיצוצים אלו כן מצליחים לפרוץ אל פני הקרקע מפעם לפעם, וכתוצאה בחלק ממקרים אלו נוצרו כמות משמעותית של נשורת גרעינית. פיצוצים גרעיניים גורמים ברוב המוחץ של המקרים ל[[פעילות סיסמית]] שעוצמתה תלויה בעוצמת הפצצה ובהרכב שעל בסיסה היא בנויה. הפיצוץ גורם ליצירת [[מכתש שקיעה]] - האדמה העילית קורסת אל החלל הפנימי שנוצר מהפיצוץ במעבה האדמה. ארצות הברית וברית המועצות הגיעו להסכמה בשנת [[1976]] להגבלת העוצמה המקסימלית של הפצצות בניסויים תת-קרקעיים ל-150 קילוטון. הסף המותר על ידי ההאמנה למניעת ניסויים גרעיניים תת-קרקעיים נופלת אף היא לשתי קטגוריות: ניסויי [[מנהרה]] המתרשים בדרך כלל במנהרות אופקיות או בפירים אנכיים הנמשכים אל עומק האדמה ונקדחו למטרה זו.