קולנוע רקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Beni2525 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Beni2525 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5:
הקולנוע שימש פעמיים זירה לפעולות תגמול של [[אצ"ל]] נגד מטרות ערביות. ב-[[29 במאי]] [[1939]] נכנסה לקולנוע חוליה של שבעה פעילי הארגון, לאחר שרכשו כרטיסים לצפייה בסרט [[טרזן]]. במהלך ההקרנה הפעילו באולם מטען חבלה עם מנגנון השהיה שהוסלק בבטנת מעיל, והשליכו מטעני חבלה נוספים מן היציע, הרגו 5 אנשים ופצעו 18. לבית הקולנוע נגרם נזק של 20,000 [[לא"י]]. אנשי האצ"ל הצליחו לחמוק מן הקולנוע ללא פגע. מחשש לפיגוע נקם החליט המפקד הצבאי הבריטי של ירושלים, [[ריצ'רד אוקונור]], על סגירת בתי הקולנוע, בתי הקפה ושאר אתרי הבילוי היהודיים בעיר ‏‏{{הערה|1=‏[http://www.daat.ac.il/DAAT/history/belahav/1c-2.htm האצ"ל בפיקודו של דוד רזיאל] באתר דעת‏}}.
 
ב-[[4 בדצמבר]] [[1947]], כתגובה ל[[ההתקפה על המרכז המסחרי בממילא|הצתת המרכז המסחרי היהודי בממילא]] יום קודם לכן, הוצת קולנוע רקס על ידי האצ"ל. בעקבות זאת ננטש הקולנוע. הסרט האחרון שהוצג בו היה "שונא הציבור", סרט מצרי, בכיכובו של עבאס פארס {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4731786,00.html חדרים לבחורים ובחורות. החיים עצמם בכ"ט בנובמבר] באתר YNET}}. עם במהלך שנות ה-50 וה-60 הופעל במקום קולנוע קטן בשם סטודיו. האולם היה קטן והכיל כ-50 מקומות, חדר ההקרנה שכן מעל האולם והקרנת הסרט נעשתה דרך התקרה בעזרת [[מראה]]. על חורבות המבנה הוקמו, לימים, בניין האחים ישראל ובית [[קופת חולים מאוחדת]].
 
[[יוסי בנאי]] מזכיר את הקולנוע בשירו הנוסטלגי "[[אני וסימון ומואיז הקטן]]", כזירת התרחשותן של חלק מעלילות ילדותו בירושלים: