מארי קירי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Ido00011 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mr.Shoval
Roeyvi19 (שיחה | תרומות)
מ ←‏חייה: בפסקה האחרונה תחת תת-הכותרת המהלך הכימי, רשום כי בני הזוג לא הצליחו לבודד את היסוד, אולם בחלק "חייה" רשום אחרת, עריכה, ניסוח
שורה 33:
ברקע למחקר של מארי ופייר על חומרים רדיואקטיביים עמדו שתי תגליות משמעותיות שהתגלו באותו הזמן. הראשונה בהן היא גילוי קרני הרנטגן על ידי וילהלם רנטגן בשנת [[1895]] והשנייה היא תגליתו של ה[[פיזיקאי]] [[אנטואן אנרי בקרל]] משנת [[1896]] לפיה מלחי אורניום פולטים קרינה שדומה לקרינת רנטגן ביכולתה לחדור עצמים. בעקבות שתי תגליות אלה החלו מארי ופייר לחקור חומרים רדיואקטיביים, בדגש על עפרת האורניום, המכונה פיצ'בלנדה, שהייתה רדיואקטיבית יותר מ[[אורניום]]. נושא הרדיואקטיביות היה גם נושא עבודת הדוקטורט של מארי קירי.
 
ב-[[1898]] הגיעו השניים למסקנה כי העפרה הכילה רכיב רדיואקטיבי יותר מאורניום. במשך כמה שנים ובעבודה קשה זיקקו בני הזוג כמה טונות עפרת פיצ'בלנדה, כשהם מגדילים בהדרגה את ריכוז החומרים הרדיואקטיביים, עד שבסופו של דבר בודדוזיהו שני יסודות כימיים חדשים. לראשון קראו [[פולוניום]] על שם מולדתה של מארי קירי ולשני קראו [[רדיום]] מכיוון שבחושך הוא זוהר באור כחלחל (ומכאן שמו - radius ב[[לטינית]] פירושו "קרן אור").
 
בשנת [[1903]] קיבלה קירי יחד עם בעלה ועם אנרי בקרל [[פרס נובל לפיזיקה]], "בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל. בכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל. שמונה שנים לאחר מכן זכתה מארי קירי שוב בפרס נובל והפעם [[פרס נובל לכימיה]]. הפרס ניתן לה בהוקרה על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום. בצעד יוצא דופן לא רשמה קירי פטנט על תהליך בידודו של הרדיום, ובכך אפשרה לקהילה המדעית מחקר ללא הפרעה. קירי הייתה האדם הראשון שקיבל או חלק שני פרסי נובל. היא אחת משני האנשים היחידים בהיסטוריה שזכו לפרס נובל בשני תחומים שונים, כשהשני הוא [[לינוס פאולינג]].