מסורתיים – הבדלי גרסאות

מספרם המדויק של המסורתיים קשה לכימות ומבוסס על הגדרתם של הנשאלים עצמם. לפי נתוני '''[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]''' לשנת 2006, המגדירים עצמם מסורתיים מהווים 39% מהאוכלוסייה היהודית בישראל.

המסורתיים אינם זרם מוגדר ויחסם לדת קשור בנטיית לבם וברצון להיות חלק מהמסגרת היהודית הכוללת מבלי לראות עצמם מחויבים לשמירת לכלכלל ה[[מצוות]]. למרות זאת אפשר לייחס לרובם שמירה על מספר מצוות ומנהגים הנחשבים מרכיבים חשובים ביהדות. כגון:

יש מסורתיים שמעדיפיםהמעדיפים לשלוח את ילדיהם, בעיקר בגיל הרך וב[[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]], למסגרת [[דת]]ית. יש הנוהגים גם לבקר אצל [[רב]]נים ו[[מקובלים]] כדי לקבל מהם עצה או ברכה. הכל תלוי ברצונו החופשי של המסורתי להקפיד על מצוות ומנהגים הנראים רלוונטיים בעיניו.

===המאפייניםמאפיינים המסורתייםמסורתיים בקרב החילונייםחילוניים===

המסורת היהודית כוללת כמה [[מנהג (יהדות)|מנהגים]] שונים שמתקיימיםהמתקיימים גם בבתים חילוניים רבים שאינם מגדירים עצמם מסורתיים. כך למשל, [[ברית מילה]], טקס ה[[בר-מצווה]] ו[[ליל הסדר]] שבב[[פסח]]. שמירה על מסורת יכולה להיות מלווה בנימוקים שאינם דתיים או מסורתיים. כך למשל ישנם חילונים רבים אשר צמים ב[[יום הכיפורים]] בנימוק שהדבר מועיל לגוף ולנפש. אחרים שומרים על דיני [[טהרת המשפחה]] מתוך הכרה בחשיבותם לשמירה על חיי משפחה בריאים. עם זאת, גם חלק מהנימוקים המובאים במקורות תורניים למצוות השונות ("[[טעמי המצוות]]") הם שכליים, כך שאין מדובר בסתירה.

שמירת מסורת קשורה לערכי ה[[משפחה]], ורבים רואים בשמירה על המסורת שערךערך ה[[משפחה|משפחתי]] והו[[חינוך|חינוכי]] חשוב.

המסורת קשורה גם להשתייכות הדתיתעדתית. כך למשל, אחוז שומרי המסורת גבוה במיוחד בקרב יהודים [[מזרחים]]. רבים מהעולים מארצות המזרח וצאצאיהם, מגדירים עצמם שומרי מסורת גם אם חלק מאורחות חייהם חילוניים. [[מפלגת ש"ס|התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה]] חרתה על דגלה את הסיסמה "להחזיר עטרה ליושנה", וסחפה אל שורות מצביעיה רבים מבני עדות המזרח שאינם דתיים, אך רואים חשיבות בשמירת המסורת. בקרב היהודים ה[[אשכנזים]] יש אחוז נמוך יותר של אנשים המגדירים עצמם "מסורתיים", בין היתר בשל ה[[דיכוטומיה]] היחסית שנוצרה בהדרגה לאחר תקופת [[אמנציפציה ליהודים|האמנציפציה]] בין [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[רפורמים]] וזרמים אחרים במרכז אירופה (ובהמשך בארצות הברית), ובין [[חילונים]], [[ציונים-דתיים]] ו[[חרדים]] ב[[מזרח אירופה]] בראשית המאה ה-20. בקרב יהודי ארצות האסלאם הייתה ירידה בשמירת המצוות והתקיים מתח בין הדת המסורתית ובין מודרניזציה, אך הקיטוב בין שומרי המסורת ובין התומכים בשינויים דתיים היה מתון הרבה יותר מזה שנוצר באירופה ובאמריקה ולא נוצרו זרמים דתיים מתחרים ברבנות המסורתית.

הדיוןדיון שבחברהבחברה הדתית בישראל עובר לרוב באחד משני דגמים:

במערכת החינוך קיימים בתי ספר ששמיםהשמים דגש על האוכלוסייה המסורתית ביהדות: