פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 162 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
"'''הַלְּבָנוֹן'''" היה ה[[עיתון]] ה[[עברית|עברי]] הראשון ב[[ארץ ישראל]]. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים [[1863]]–[[1886]] (20 כרכים שנתיים), ב[[ירושלים]], ב[[פריז]], ב[[מיינץ]] וב[[לונדון]]. עורכו הראשי במשך כל השנים היה [[יחיאל ברי"ל]].
 
ייסדו את "הלבנון" [[יחיאל ברי"ל]], [[מיכל הכהן]] ו[[יואל משה סלומון]] בירושלים ב[[תרכ"ג]]. העיתון הראשון יצא לאור ב[[ח' באדר]] תרכ"ג. יואל משה סלומון היה העורך הראשי הראשון ולאחר שנסע לפריז התמנה יחיאל ברי"ל היה העורךלעורך הראשי,. גם יואל משה סלומון וגם הרבהיחיאל ברי"ל הרבו לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה [[פרושים (היישוב הישן)|האשכנזית-פרושית]] (ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]) בירושלים, התנגד לרעיון של [[יישוב ארץ ישראל]] (ויחד עם זאת תמך בייסוד ה[[מושבה]] [[מוצא]]), והיה עוין לעמדת "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]" ([[כתב עת]] של [[ישראל ב"ק]] שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] וה[[חסידים]] שתמכו ברעיון של [[מצוות יישוב ארץ ישראל|יישוב ארץ ישראל]]). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] את שני כתבי העת, בעקבות [[הלשנה]].
 
לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" ב[[פריז]], שם יצא לאור בשנים [[1865]]–[[1870]] , תחילה כדו שבועון ומ-1868 כשבועון, עד שהמצור על פריז ב[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים [[1871]]–[[1882]] כנספח עברי שבועי לעיתון היהודי ב[[גרמנית]] "[[דער איזראליט]]". בשנים 1871–1881 השתתף בעריכה ד"ר [[מאיר להמן]]. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-[[1881]] התחיל "הלבנון" לתמוך ב[[חובבי ציון|חיבת ציון]].
משתמש אלמוני