שר"פ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור לפירושונים
שורה 12:
באמצע שנות התשעים החלו בתי החולים הממשלתיים [[מרכז רפואי הדסה|איכילוב]], [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|שיבא]], [[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|רמב"ם]], [[המרכז הרפואי הלל יפה|הלל יפה]] ו[[מרכז רפואי אסף הרופא|אסף הרופא]] להפעיל שר"פ (שכונה '''שר"ן''' - '''ש'''ירות '''ר'''פואי '''נ'''וסף) באמצעות תאגידי בריאות ללא הסכמה רשמית של [[משרד הבריאות]] והממשלה. באפריל [[2000]] פנתה [[מכבי שירותי בריאות]] למשרד הבריאות [[היועץ המשפטי לממשלה|וליועץ המשפטי לממשלה]] בבקשה לבחינת חוקיות הפעלת השר"פ לאור טענתה שנגבים במסגרתו תשלומים עודפים ומוגזמים מעבר למותר. בפברואר [[2002]] הורה היועץ המשפטי לממשלה [[אליקים רובינשטיין]] להפסיק את פעילות השר"פ בבתי החולים הממשלתיים{{הערה|{{NFC|אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה|חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה: מניעת רפואה פרטית בבתי חולים ממשלתיים|0019-D-838-00|17 בפברואר 2002}}}}. כנגד הנחיית היועץ הגישו אזרחים ורופאים עתירות נפרדות ל[[בג"ץ]] בבקשה לבטל את החלטת היועץ, אך בסופו של דבר במרץ [[2009]] העתירות נדחו{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/530/042/z33/02042530.z33.htm פסק הדין בתיק בג"ץ 4253/02 ו-4325/02], באתר בית המשפט העליון}}.
 
כיום השר"פ פועל רק במסגרת בתי החולים בירושלים, ב[[בית החולים אלישע|בבית החולים אלישע]] בחיפה, [[בית חולים לניאדו|בבית החולים לניאדו]] שבנתניה, בבית החולים [[מרכז רפואי מעיני הישועה|מעייני הישועה]] שבבני ברק, [[בית החולים האנגלי בנצרת|בבית החולים האנגלי]], [[בית החולים המשפחה הקדושה|האיטלקי]] [[סנט וינסנט דה פול|והצרפתי]] שבנצרת, ובבתי החולים [[הרצליה מדיקל סנטר]] ו[[אסותא מרכזים רפואיים]], בהסדרים המשתנים ממרכז רפואי למשנהו.
 
בבית החולים שבאשדוד המוקם בימים אלה (2012) ועתיד להיבנות עד שנת 2017 הוסכם בין המדינה לבין [[אסותא]] שזכתה במכרז להקמת בית החולים ולתפעולו, שב-25% מהיקף פעילות בית החולים יתאפשר באמצעות שר"פ.
 
במהלך השנים הוקמו מספר ועדות לבחינת הנושא וגובשו המלצות שונות:
* [[ועדת נתניהו (מערכת הבריאות)|ועדת נתניהו]] שהגישה את מסקנותיה ב[[דצמבר]] [[1990]] המליצה ברוב דעות לאפשר שר"פ בכל המערכת הציבורית, ולקיים עליהם פיקוח ובקרה הדוקים כדי למנוע את הרפואה השחורה ומתוך קבלה של "הרע במיעוטו". ביטולה הוא בחינת "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה"{{הערה|למסקנות דומות בנושא השר"פ כבר הגיעה [[ועדת טריינין]] אשר הגישה את מסקנותיה במאי [[1988]], אך לאור המשבר בתחום הבריאות ויחסי העבודה של הרופאים החליט [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק שמיר]] על הקמת ועדה ממלכתית שבראשה עמדה גב' נתניהו.}}.
* [[ועדת חקירה פרלמנטרית]] לבדיקת יישומו ומימונו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי בראשותו של [[חבר הכנסת]] [[דוד טל]] שהגישה את מסקנותיה במרץ [[2000]] המליצה לבטל את השר"פ לחלוטין, ולאפשר את קיומו במסגרות פרטיות בלבד{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_briut.htm מסקנות הוועדה] באתר הכנסת}}.
* [[ועדת אמוראי]] שהגישה את מסקנותיה בדצמבר [[2002]] הסכימה כי יש לקיים שר"פ, אך בין חבריה התגלו מחלוקות באופן הביצוע והפיקוח{{הערה|[http://www.old.health.gov.il/Download/pages/1-264.pdf דו"ח אמוראי], באתר משרד הבריאות }}.