כתב מונגולי – הבדלי גרסאות

מקור הכתב המונגולי התפתחמה[[אלפבית]] הסודגאי שהתפתח מ[[כתב ארמי|הכתב הארמי]] הקדום דרך ה[[אלפבית]] הסודגאי. בהתאם למסורת, הכתב נוצר בסביבות שנת 1224 על ידי הכותב האויגוריה[[אויגורים|אויגורי]] טאטאטונגה שנשבה בידי [[ג'ינגיס חאן]]. אגדה זו מדגישה את ההשפעה הרבה שהייתה לעמים הכבושים על המונגולים עצמם ב[[האימפריה המונגולית|אימפריה המונגולית]]. כך, גם בקרב המונגולים עצמם מכונה כתב זה לעתים "כתב אויגורי" (уйгуржин бичиг - אויגורז'ין ביצ'יג).

הכתב שימש כאחד הכתבים הרשמיים בשושלות [[יואן]] ו[[שושלת צ'ינג|צ'ינג]], ככתב היחיד ב[[טובה (רפובליקה)|טובה]] עד למעבר לשפה ה[[טובאנית]] ו[[כתב קירילי|הכתב הקירילי]]. כמו נכתבו בעבר זה השפות [[קלמיקית]] ו[[בוריאטית]]. מונגוליה עברה מכתב זב לכתב הקירילי בשנות הארבעים של המאה העשרים, בהשפעה [[ברית המועצות|סובייטית]].

כיום משמש כתב זה את המונגולים תושבי [[סין]]. לאחר [[התפרקות ברית המועצות]], נטו מספר גופים פוליטיים-לאומניים במונגוליה לחזור לכתב זה, אך הרעיון נזנח עקב מורכבותו הרבה והצורך בשינוי בכל שטחי החיים. עם זאת, במידת מה כתב זה עדיין בשימוש כיום במונגוליה בחותמות רשמיות, טפסים שונים, ושלטים מעוטרים.