טאבה – הבדלי גרסאות

הצעת פשרה מרכזית קבעה כי שני שליש מטאבה יועברו למצרים, אך היא נדחתה על ידי ישראל, שטענה כי כל טאבה נמצאת בצד שלה של [[קו עקבה רפיח|הגבול]] ודרשה כי ריבונותה תישמר במקום. לבסוף, מוסד הבוררות הבינלאומי קבע שטאבה כולה שייכת למצרים. ישראל נאלצה לפנות את מלון '''אביה סונסטה''' של [[אלי פפושדו|משפחת פפושדו]], (כיום [[הילטון טאבה]]) ואת כפר הנופש של [[רפי נלסון]], שנחשב לסמל הבוהמה הישראלית של שנות השבעים והשמונים. עד אותה עת הייתה טאבה כפר קטן. מאז התחלת בניית המלונות ופיתוח התיירות באזור גדלה אוכלוסייתה.

 

 

כחלק מההסכם נקבע שבטאבה יוקם מעבר גבול מהיר שיפעל כמעט ללא הפסקה. כמו כן נקבע שישראלים יוכלו לבקר בחלק המזרחי של סיני ללא צורך בוויזה לפרקי זמן של עד שבועיים. המצרים התירו הקמת [[קזינו]] במלון הילטון טאבה, דבר שאסור על-פי החוק הישראלי. לפיכך נשארה טאבה מקום בילוי פופולרי לישראלים. כתוצאה מפיגועי ה[[טרור]] בטאבה וב[[סיני]] ב[[2004]] - [[2005]] והתרעות של משרד החוץ התמעטה התיירות הישראלית בטאבה, אם כי לא נעלמה לחלוטין.