פתיחת התפריט הראשי

שינויים

שחזור
{{יצירת אמנות
|יצירה=ציור
|שם=הארוחהארוחת בוקר על הדשא
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[תמונה:Manet, Edouard - Le Déjeuner sur l'Herbe (The Picnic) (1).jpg|300px|]]
}}
 
'''הארוחהארוחת בוקר על הדשא''' (ב[[צרפתית]]: Le Déjeuner sur l'herbe; תרגום מילולי: "ארוחת צהריים על הדשא") הוא [[ציור שמן]] על בד של ה[[צייר]] ה[[צרפת]]י [[אדואר מאנה]]. הוא מתאר דמות [[אישה|נשית]] [[עירום (אמנות)|עירומה]] שלצידה שני [[גבר]]ים לבושים, סועדים ב[[גן (נוי)|גן]].
 
הציור הוצג לראשונה ב"סלון הדחויים" (Salon des refusés) ב[[פריז]] בשנת [[1863]], ועורר מחלוקת חריפה. עד אז היה מקובל לתחום ציור של עירום נשי בהקשרים [[תנ"ך|תנ"כיים]], [[מיתולוגיה|מיתולוגיים]] או סיפוריים. בתמונה זו הוצג לראשונה עירום נשי בהקשר יומיומי, נטול כל הצהרה מפורשת חברתית או פוליטית. המבקרים תפשו את היצירה כבלתי מהוגנת וכבלתי לגיטימית. אחת הסיבות לכך היה המבט שהאישה העירומה מיישרת אל עבר הצופה; סוג כזה של ציור לא היה נהוג בתקופה זו, ונחשב לזלזול וחוסר מקצועיות. בנוסף ניכר בתמונה זלזול של המעמד ה[[בורגנות|בורגני]] באוכל הזרוק, דבר שעורר התנגדות.
 
היצירה עוסקת בפעילות [[פנאי]] יומיומית של המעמד הבורגני בצרפת, נושא שהעסיק את ה[[אימפרסיוניזם|אימפרסיוניסטים]].
האימפרסיוניזם מתבטא גם ב"השטחת"בהשטחת הדמויות, סגנון אשר הושפע מן ה[[אמנות יפנית|אמנות היפנית]] (ההדפס היפני). ביצירה זו, לצד הדמויות במרכז שצויירו באופן מדויק ומלוטש, נראים פרטי ה[[עץ|עצים]] שמסביב מטושטשים בסגנון אימפרסיוניסטי.
האומן ניסה לתאר שינויים בפוקוס, בקירוב ובריחוק מן הדמויות (בדומה לפעולת ה[[מצלמה]]).
 
== חשיבות הציור ==
 
מאנה יצר עבודות שנחשבו לפרובוקטיביות ועוררו שערוריות. עבודה זו גרמה לאי נוחות בקרב ה"[[נובו ריש]]ים" של [[המאה ה-19]] בפריז, הן בשל הימצאותה של אישההאישה עירומה לצד גבריםהגברים לבושים, והן משום שהאישה אינה משפילה את עיניה, אלא מיישירה את מבטה אל הצופה. הקהל שהגיע למוזיאון הבין שלא מדובר בעירום סימבולי, אלא באישה רגילה, בת תקופתם. העירום היה נוכח, קונקרטי, והאישה אמיתית. הדבר נגע בעצב חשוף של הגברים בני המעמד הבורגני וחשף את אופיו הבלתי מוסרי של [[העידן היפה]]: גברים בורגנים רבים נהגו לפקוד מועדוני [[זנות]] ו[[בורדל]]ים ולעסוק בסחר חליפין בעל אופי מיני. הציור מציב מעין מראה מול פניהם, וזאת בסיטואציה בלתי נוחה בעליל - במרחב הציבורי, בבילוי מהוגן במוזיאון בחברת נשותיהם, ילדיהם ולעתים אף מעסיקיהם. מאנה היה מודע לכך ובחר לבטא בעבודתו מחאה חברתית. ציירי התקופה נהגו לצייר את חיי הרחוב המשועשעים של פריז. לעתים היוו ציוריהם תעתיק של המציאות ולעתים נכח בהם יסוד ביקורתי, כגון בציורו זה של מאנה. ואמנם, התמונה לא נתקבלה לתצוגה ב"סלון" האמנותי המהוגן והוצגה ב"סלון המסורבים".
 
ציירי התקופה נהגו לצייר את חיי הרחוב המשועשעים של פריז. לעתים היוו ציוריהם תעתיק של המציאות ולעתים נכח בהם יסוד ביקורתי, כגון בציורו זה של מאנה.
 
==קישורים חיצוניים==