איחוד גרמניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ווינה, \1, \1ווינה
שורה 8:
בשנת [[1806]] כבש [[נפוליאון]] את שטח הקיסרות הרומית הקדושה, ואיחד את מאות ערי המדינה והנסיכויות לכ-30 מדינות גדולות, איחוד שֶכּונה [[הקונפדרציה של הריין]]. האיחוד הותיר את מדינות האזור כקונפדרציה של מדינות אוטונומיות בעלות שלטון עצמי מוגבל, בשליטת צרפת. האיחוד נכפה על המדינות ב[[פריז]], וכלל רפורמות בתחומי הממשל, הכלכלה והמודרניזציה החברתית. לרפורמות הייתה השלכה גם על מעמד ה[[יהדות גרמניה|יהודים במדינות הפדרציה]], ומיעוטים נוספים, אשר הושפע מן ה[[אמנציפציה]] הצרפתית, ולראשונה הוכרו זכויות המיעוט שלהם ונאסרה אפלייתם. הקונפדרציה שנכפתה על תושבי האזור הסתיימה בשנת [[1813]] עם תבוסתו של נפוליאון.
 
בשנת [[1814]] התכנס [[קונגרס וינה]], קונגרס שלום בינלאומי בהשתתפות [[דיפלומט|דיפלומטים]] ומנהיגים מכל מדינות [[אירופה]] (למעט [[האימפריה העות'מאנית]]). את הקונגרס אירח קאנצלר [[האימפריה האוסטרית]] ב[[וינה|ווינה]], על מנת להשיב את הסדר הטריטוריאלי והפוליטי באירופה שלאחר [[מלחמות נפוליאון]]. במסגרת החלטות הקונגרס הוקמה '''[[הקונפדרציה הגרמנית]]'''.
 
מספרן של המדינות החברות בקונפדרציה, שבעבר מנה מאות ישויות פוליטיות נפרדות, קוצץ לכ-30 מדינות, ביניהן [[פרוסיה]], [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]], [[ממלכת בוואריה|בוואריה]], [[וירטמברג]], [[ממלכת הנובר|הנובר]], ועוד.{{הערה|לפירוט המדינות החברות בקונפדרציה הגרמנית, [[הקונפדרציה הגרמנית#רשימת מדינות הקונפדרציה|ראו כאן]]. }} המדינות היו עצמאיות וזכו ל[[ריבונות]] מלאה ולהכרה דיפלומטית גורפת. עם זאת הן קשרו עצמן בברית הגנה משותפת, החזיקו יחדיו ב[[ביצורים]] משותפים בגבולות החיצוניים לקונפדרציה, וקיימו אספה פדרלית שהתכנסה באופן קבוע בעיר [[פרנקפורט]].
שורה 34:
בשנת [[1871]] - אוחדה סופית גרמניה, עם ההכרזה על הקמתה של [[הקיסרות הגרמנית]], שנודעה בשם "הרייך השני", באולם המראות שב[[ארמון ורסאי]]. ביסמרק הפך מקאנצלר ל[[רייכסקאנצלר]], ו[[וילהלם הראשון, קיסר גרמניה|וילהלם הראשון]] הפך ל[[קיסר (תואר)|קיסר]] גרמניה.
 
שטחה הגדול של [[פרוסיה]] במזרח, {{הערה|שטח נרחב שהגיע עד גבול רוסיה. רוב שטח זה כיום אינו בתחום גרמניה המודרנית}}, בצירוף השטחים הרבים שצורפו אליו, הפך את הקיסרות הגרמנית לאחת המדינות הגדולות ביבשת אירופה והגביר את השפעתה. ביסמרק התנגד להצעות של אחדים ממנהיגי הצבא להרחיב את כיבושיה של פרוסיה דרומה, ל[[בוהמיה]], ל[[ממלכת בוואריה|בוואריה]], או אף לאוסטריה עצמה, מסיבות שונות, בין השאר עקב אי-רצונו להגדיל את חלקה של האוכלוסייה ה[[נצרות קתולית|קתולית]] במדינה.
 
הקיסרות הגרמנית (1871 – 1918) הייתה מדינת הלאום הראשונה של העמים הגרמניים. במשך 47 שנות קיומה היא חוקקה חוקים חברתיים מתקדמים ורפורמות חברתיות. בשנת 1880 הנהיג ביסמרק, לראשונה בעולם המערבי, הגבלה של שעות עבודה, וחקיקת גיל הפרישה ל[[פנסיה]]. בשנת 1883 הקים, לראשונה בעולם, את [[ביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]] (Soziale Sicherheit) והנהיג זכויות סוציאליות לעובדים. הקיסרות הגרמנית קיימה [[תרבות גרמניה#בימי הקיסרות הגרמנית|חיי תרבות פורחים]], וכן רפורמות נוספות, לדוגמה, הבטחת חופש העיתונות. לכל אלה נילוותה גם פריחה בתחומי המדע, המחקר והטכנולוגיה. ההצלחות בתקופה זו, הביאו לכך שעידן הקיסרות הגרמנית נחשב לעתים רבות כ[[תור הזהב (מיתולוגיה יוונית)|תור הזהב]] בהיסטוריה הגרמנית.