שערי תשובה (אורח חיים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יהודה לענד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1היות ש |
||
שורה 10:
בשדי חמד כללי הפוסקים סימן טו, פיסקה כח, דן בזהות המחבר. בהנחה ראשונית הוא כותב שהרב אפרים זלמן חיברו, שכך משמע להדיא מכמה מקומות בהם מציין "כמו שכתבתי בשערי תשובה" וכן בשערי תשובה מציין מה שכתב בחיבוריו האחרים. עיי"ש שמביא הוכחות לכאן ולכאן.
בסופו של דיון כותב הוא מסיק כי היות
הספר [[דפוס|נדפס]] ביחד עם ה[[יד אפרים]], בלי כל מפרשי השלחן ערוך (פרט ל[[באר היטב]]), ואחר כך צורף להדפסות השלחן ערוך כפירוש מסביב לשלחן ערוך עצמו ברוב המהדורות. הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השלחן ערוך. בדור שאחריו הרעיון אומץ על ידי הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]], שהשלים את הליקוט על שאר חלקי השלחן ערוך, [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]], בחיבור בשם "[[פתחי תשובה]]".
שורה 18:
הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט בהקדמתו לחיבורו פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה כותב כי חיבור השערי תשובה הושלם על ידי אח המחבר הרב אפרים זלמן מרגליות, ובהקדמה לפתחי תשובה על חושן משפט שיצא מאוחר יותר, הוא כותב שהחיבור נכתב על ידי שני האחים.
בשדי חמד כללי הפוסקים סימן טו, פיסקה כח, דן בזהות המחבר. בהנחה ראשונית הוא כותב שהרב אפרים זלמן חיברו, שכך משמע להדיא מכמה מקומות בהם מציין "כמו שכתבתי בשערי תשובה" וכן בשערי תשובה מציין מה שכתב בחיבוריו האחרים. עיי"ש שמביא הוכחות לכאן ולכאן. בסופו של דיון כותב הוא מסיק כי היות
[[קטגוריה:ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:ספרי שנות ה-1810]]
|