פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 7 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
בוט החלפות: \1ממצא, סצנ\1, רנסאנס, פלשתים, \1יישובים, \1, \1ייחודי
{{בעבודה}}
[[קובץ:Pompeii - Casa dei Casti Amanti - Banquet.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סצינתסצנת משתה ב[[פרסקו]] מ[[פומפיי]]]]
[[קובץ:Urnetta cineraria da chiusi con scene di banchetto, 520 ac. circa 10.JPG|250px|ממוזער|שמאל|סרקופג [[אטרוסקים|אטרוסקי]] מסביבות 520 לפנה"ס המתאר משתה]]
[[קובץ:George IV coronation banquet.jpg|ממוזער|שמאל|250px|משתה ה[[הכתרה]] של המלך [[ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' הרביעי]]]]
'''משתה''' הוא [[ארוחה]] חגיגית, הנערכת לרוב למטרה מוגדרת כגון [[טקס]], [[התרמה]], ציון לאירוע. לעתים משתה הוא חלק מ[[מסיבה]], ונלווים לו [[ריקוד]]ים, [[הופעה]], [[קונצרט]] ועוד. מנקודת מבט [[סוציולוגיה|סוציולוגית]] משתה עשוי גם להוות [[סמל סטטוס]] ולשמש להפגנת [[עושר]] ו[[כוח (סוציולוגיה)|עוצמה]].
 
משתאות התקיימו לאורך ההיסטוריה, עדויות לכך קיימות במימצאיםבממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]], במסמכים וב[[ספרות]] מתקופות שונות ומאזורים רבים.
 
ב[[תל כברי]] בארמון [[כנען|כנעני]] מ[[תקופת הברונזה התיכונה]] התגלו שרידים המעידים על משתאות מפוארים, בין השאר חדר מעוצב בפאר בסגנון יחודיייחודי באזור זה, בהשפעות [[תרבויות אגאיות|התרבויות האגאיות]] ו[[התרבות המינואית]], בו נמצא כלי יין ענק. בארמון נמצאה עצם של שור הבר - בעל חיים גדול מאוד אשר ניתן היה להפיק ממנו כמות בשר לכ-500 איש. כיוון שבתקופה זו אכילת בשר נערכה באירועים חגיגיים בלבד ואוכלוסיית העיר מנתה כ-6,000 איש בלבד, הרי מדובר היה במשתה המוני וראוותני שמשוער כי היה מפגן כוח פוליטי של השליט {{הערה|{{הארץ|רן שפירא|ממצאים חדשים מלמדים על משתאות הפאר בימי המקרא|1.1881515|}}}}.
 
משתאות מתוארים ב[[תנ"ך]] בעלילות הנפרשות מ[[תקופת האבות]] עד [[תקופת בית שני]]. [[לוט (דמות מקראית)|לוט]] ערך משתה לאורחיו ה[[מלאך|מלאכים]] ([[בראשית]], י"ט, ג'). [[אברהם]] ערך משתה לרגל גמילתו של [[יצחק]] (בראשית, כ"א, ח'). יצחק ערך משתה ל[[אבימלך מלך גרר]] (בראשית, כ"ו, ל'). [[לבן]] ערך משתה לרגל חתונת בתו [[לאה]] עם [[יעקב]] (בראשית, כ,ט, כ"ב). אשתו של [[שמשון]] הציקה לו במשך שבעת ימי המשתה כדי שיגלה לה את פתרון חידתו לאורחיו הפלישתיםהפלשתים ([[שופטים]], י"ד, י"ז). [[נבל הכרמלי]] היה בעיצומו של משתה כאשר חזרה אשתו [[אביגיל]] לביתם לאחר תחינתה ל[[דוד]] ([[שמואל א']], כ"ה, ל"ו). דוד ערך משתה ל[[אבנר בן נר]] לאחר שאבנר העביר את תמיכתו משאול אל דוד ([[שמואל ב']], ג', כ'). [[שלמה]] ערך משתה בעקבות הבטחות אלוהים שנגלו בחלומו ([[מלכים א']], ג', ט"ו). בני [[איוב]] ערכו משתה עם אחיותיהם ([[איוב]], א',ד'). [[מגילת אסתר]] נפתחת עם משתאות המלך [[אחשוורוש]] (אסתר, א', ג; אסתר, ב', י"ח) ומסתיימת עם ימי המשתה בחג [[פורים]] שקבעו היהודים לזכר גאולתם (אסתר, ח', י,ז). ב[[משתה בלשצר]] מבשר [[דניאל]] ל[[בלשצר]] מלך [[בבל]] על מפלתו הקרבה (דניאל, ה').
 
[[יוספוס פלביוס]] מתאר בספרו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] בפרוטרוט את ארמון [[הורדוס]] בירושלים ומציין בין השאר כי היו בו "אולמות משתה עצומים". מימצאיםממצאים ארכאולוגיים תומכים בחלק מהפרטים בתיאוריו {{הערה|{{הארץ|דליה שחורי|הארמון חולק לאולמות משתה עצומים... נפלאות היו התקרות|1.753157}}}}.
 
ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] מתואר משתה הורדוס, בו רקדה [[שלומית בת הרודיאס]]. המלך [[הורדוס אנטיפס]] הבטיח למלא את משאלתה והיא ביקשה וקיבלה את ראשו של [[יוחנן המטביל]] ([[הבשורה על פי מרקוס]], ו', 21-28).
 
בקרב מלכי [[המזרח הקרוב]] ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] נערכו משתאות כשהסועדים אינם ישוביםיישובים אלא מסבים על ספות, מנהג שסימל יוקרה ומותרות. המנהג הועתק ל[[יוון העתיקה]] למשתאות האצולה ובכללם ה[[סימפוזיון]]. עדויות לנוהג זה בקרב אצולת יוון העתיקה קיימות החל מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]], ובהמשך אומץ המנהג בקרב שכבות רחבות יותר שהיו בידיהם העושר והפנאי לעסוק בפעילות זו. המנהג התפשט אל אזורי ההשפעה היווניים, בין השאר ב[[רומא העתיקה]].
משתאות אלו הוזכרו רבות בספרות ובאמנות היוונית והרומית{{הערה|שם=LTR-הערה1|[https://books.google.co.il/books?id=MHJHNWDnNR4C The Roman Banquet: Images of Conviviality], Katherine M. D. Dunbabin, Cambridge University Press, 2003}}.
 
[[קובץ:Paestum tombeau plongeur c1.jpg|ממוזער|200px|ימין|משתה יווני ב[[פרסקו]] מ[[המאה ה-5 לפנה"ס]] מאזור [[קמפניה]]]]
בבתיהם של עשירי יוון ורומא נערכו המשתאות בחדר אוכל רשמי שנקרא "טריקליניום", [[הלחם]] של מילים יווניות שניתן לתרגמו כ"שלוש ספות", הנגזר מעיצוב החדר: לאורך שלושה קירות ניצבו ספות, שעל כל אחת מהן יכלו להתרווח שלושה סועדים בתנוחת רכינה שמאלה. בין הספות הוצבו שולחנות קטנים. המילה העברית "טרקלין" אומצה על ידי [[חז"ל]] ממקור זה לתיאור חדר אירוח מפואר. היהודים בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]] אימצו אופן ישיבה זה עבור סעודות חגיגיות {{הערה|צבי פלג, [http://cms.education.gov.il/nr/rdonlyres/00fc019a-3ba9-4a64-b4df-223fc54c9d57/34107/%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%94.pdf הישיבה, ההסבה והריהוט ששימש בסעודה בתקופת המשנה והתלמוד], באתר [[משרד החינוך]]}}. מנהג זה משוקע במצוות ההסבה ב[[ליל הסדר#מצוות הסבה|ליל הסדר]], כאשר אכילה בהסבה מסמלת את היות החוגגים בני חורין, בקיימם מנהג אשר עבדים לא יכלו לקיים.
 
הטקסט "ארוחה בביתו של טרימלכיו" מתוך [[סטיריקון (ספר)|סטיריקון]] מ[[המאה ה-1 לספירה]], המיוחס ל[[פטרוניוס]], מתאר בהרחבה משתה מוגזם ואף גרוטסקי בביתו של טרימלכיו, עבד משוחרר שמפגין כך את עושרו המופרז {{הערה|* [[פטרוניוס]], '''סטיריקון: ארוחה בביתו של טרימלכיו.''' תרגם: רועי אוניקובסקי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=958767 חלק א], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=966152 חלק ב], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=968769 חלק ג], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=971487 חלק ד], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=973888 חלק ה], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=979033 חלק ו], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=981767 חלק ז], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=984048 חלק ח], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=986345 חלק ט], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=988354 חלק י], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=990542 חלק יא], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=992259 חלק יב], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=994439 חלק יג], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=998880 חלק יד], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1003083&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק טו], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1007469&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק טז], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1014082&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק יז], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1022623&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק יח], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1039350&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 חלק יט], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1043700&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 חלק כ], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=1059962&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 חלק כא]. פורסם לראשונה במוסף תרבות וספרות של ''הארץ''.}}.
 
[[פילון האלכסנדרוני]], פילוסוף יהודי-[[הלניזם|הלניסטי]] אשר חי במאה ה-1 לספירה ב[[מצרים התלמיית]] ה[[העולם ההלניסטי|הלניסטית]], השווה בספרו [[על חיי העיון]], בפסקה "משתאות הגויים", בין משתאות היוונים למשתאות כת ה[[תרפויטים]] היהודית. את משתאות היוונים ביקר על שהתאפיינו ב[[שכרות]], אלימות, בזבזנות ויחסים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]]. את התרפויטים העריץ על משתאותיהם הצנועים - התכנסות אחת לשבעה שבועות לליל שימורים הכולל משתה צנוע והגון, לימוד תורה ושירת המנונות משותפת של גברים ונשים.
ב[[שירה אפית|אפוס]] ה[[אנגלו-סקסונים|אנגלו-סקסוני]] [[ביאוולף]] מסביבות שנת [[1000]] מתואר אולם המשתאות הענק של המלך.
 
בתקופת ה[[רנסנסרנסאנס]] נסיכים ערכו משתים מתוחכמים בהם הפגינו את עושרם והדהימו את אורחיהם במאכלים אקזוטיים, באיכות מעולה ובמגוון גדול. המשתה היה חלק מההוויה והתרבות ההחצרונית. פעמים רבות היה פוליטי באופיו והתקיים כקבלת-פנים לאורחים רמי מעלה {{הערה|שם=LTR-הערה2|Ken Albala, [https://books.google.co.il/books?id=owhN5NvAn5YC&printsec=frontcover&dq=banquet&hl=en&sa=X&ei=I_P3Tu_xK4XWiALjw-SODQ&redir_esc=y%20-%20v=onepage&q=banquet&f=false#v=onepage&q&f=false The Banquet: Dining in the Great Courts of Late Renaissance Europe], University of Illinois Press}}.
 
<gallery>