מועצת המטבע פלשתינה (א"י) – הבדלי גרסאות

בכתבה שפורסמה ב[[עיתון|יומון]] [[כלכליסט]], הוצג השטר כ"שטר פלסטיני"{{הערה|{{כלכליסט|דורון פסקין|שטר נדיר מארץ ישראל נמכר ב-100 אלף ד'|3599992|14 באפריל 2013|}}}}, דבר שגרר אחריו ביקורות, בטענה שהגדרה זאת היא מטעה, ויוצרת מצג כאילו בתקופה זאת, הייתה ישות פלסטינית, שהיו בידיה סמכויות להנפיק שטרי כסף{{הערה|{{וואלה!|אפי חורי|המנדט הפלסטיני על ארץ ישראל? - איך הפכו 100 לירות ארץ-ישראליות ל"100 פאונד פלסטיני"?|2642231|14 במאי 2013||1}}}}. בעקבות הביקורת שונתה כותרת הידיעה ל"שטר נדיר מארץ ישראל נמכר ב-100 אלף ד'", אך בגוף הכתבה עדיין מוצג השטר, כשטר פלסטיני{{הערה|[http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=6487 לא מטבע ולא פלשתיניפלסטיני] באתר [[לאטמה]], בו מוצגת הכתבה עם הכותרת המקורית}}.

בחודשים האחרונים שלפני תום המנדט ניהלה ממשלתו מדיניות של "תוהו ובוהו" כלכלי. ב[[פברואר]] [[1948]] כ-3 חודשים לפני תום המנדט בהתאם להחלטת [[האומות המאוחדות]], הוצאה ארץ ישראל מ[[גוש השטרלינג]]. לצעד פוליטי זה, לא הייתה השפעה על פעילותה של מועצת המטבע, והוא נועד, כפי הנראה, לזרוע מבוכה כלכלית במגזר הכלכלי היהודי המודרני, שפגיעותו הצפויה משינויים בתחום הכספים והמטבע, הייתה רבה מזו של המגזר הערבי. אקט זה, קודם ע"יעל ידי בנק אנגלו-פלשתינה, בהכנת עתודה של מזומנים גדולה, אשר מנעה זעזוע בשוק המזומנים, וגל המשיכות שהחל עם הסילוק מגוש היורו, פסק תוך ימים ספורים{{הערה|[[חיים ברקאי]], "ימי בראשית של המשק הישראלי", הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, [[1990]], עמוד: 25}}.